125 / 263
123
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
היו הישגים נכבדים, שבאו לידי ביטוי בין היתר בעיצוב מעמדו של הנח"ל (נוער חלוצי
לוחם), כמכשיר התיישבות וסמל למחויבותו של הצבא למשימת התיישבות. בשלב מאוחר
יותר נדרש צה"ל למעורבות בהתיישבות היהודית ביש"ע (יהודה, שומרון וחבל עזה), לרבות
שמירה על יישובים ופינוי יישובים.
– צה"ל נדרש לסייע בקליטתם של עולים חדשים באופנים שונים. מעט
קליטת עלייה
אחרי הקמתו, בשנות החמישים, הוטל עליו לסייע בתחזוק המבנים הארעיים שבהם שוכנו
העולים, בעיקר אוהלים, "פחונים" ו"בדונים" במה שכונה אז מעברות, ובתחומים נוספים
.)
Gat
אזרחיים באופן מובהק, כגון הענקת טיפול רפואי (2002
– צה"ל נדרש למשימות בתחומי החינוך והתרבות, שבאו לידי ביטוי למשל
חינוך ותרבות
בהקמת מסגרות צבאיות חינוכיות כמו הגדנ"ע (גדודי נוער עברי) ומורות חיילות. ראיית
צה"ל כגורם חינוכי הביאה גם לגיוס בעלי נתונים נמוכים, שאינם עונים על הקריטריונים
משרתים במסגרת הנקראת מקא"מ (מרכז קידום
3
של גיוס על פי צורכי הצבא. חיילים אלה
אוכלוסיות מיוחדות), לומדים וזוכים לתנאי שירות מקילים. בתנאים מסוימים ולאחר
שירות צבאי מלא, לבעלי רישום פלילי מביניהם נמחק הרישום. כך תורם צה"ל לשילובם
החיובי גם בחברה האזרחית.
במרוצת השנים התחזקה מגמת ההשפעה ההדדית בין צה"ל והחברה האזרחית. מיקומם
של בסיסי צבא ומתקני צבא בתוך הערים או בסמיכות רבה אליהן, תופעת המגורים של
משפחות אנשי הצבא במחנות הצבא והמדיניות המעוגנת בחוק בתחום התכנון והבנייה
לצורכי ביטחון הם דוגמאות לגורמים שיוצרים ומבליטים את הגבולות החדירים ביניהם
(אורן ורגב 8002). חוק שירות הביטחון, המחייב את כל אזרחי המדינה לשרת שירות חובה,
והמאפיינים של שירות המילואים, יוצרים תחושה של מעין אחדות של הצבא והחברה. כמו
כן, המעבר החד מהמגזר האזרחי לצבאי ולהפך, כאשר האזרח הופך בן רגע לחייל, ואם הוא
קצין המילואים בכיר אזי גם לשותף בקבלת החלטות צבאיות, מטשטשים במידה רבה את
הגבולות בין הצבא לחברה. השפעתם של גורמים אלה זוכה לבולטות רבה בעתות מלחמה,
כאשר קצינים בכירים בשירות מילואים המשתייכים לצמרת הפוליטית מגויסים לצבא,
4
ומשתייכים בעת ובעונה אחת לאליטה הצבאית והפוליטית.
המעורבות וההשפעה הרבה של צה"ל בתחום עיצוב מדיניות החוץ והביטחון מלמדים על
פן חשוב נוסף של מגמות אלו. הן באות לידי ביטוי בין היתר בהשתתפות קצינים בכירים
3 הם מכונים "נערי רפול", על שם הרמטכ"ל רפאל איתן, שיזם גיוס של בני נוער שלא ענו על תנאי הסף לגיוס.
4 כך קרה במלחמת יום הכיפורים (3791), כאשר רב אלוף (במיל') חיים בר-לב והאלוף (במיל') אריאל שרון
גויסו למילואים בעוד שרון ממלא תפקיד בכיר בהנהגת מפלגת הליכוד ובר-לב מכהן בממשלה כשר המסחר
והתעשייה מטעם מפלגת העבודה ("המערך").