גבול אתני

לחצים בין-לאומיים, ולכן התוואי מלווה בגדרות זמניות בלבד. רק בקצות מרחבים אלה

הסכימה ארה"ב לאפשר בניית גדרות מאסיביות.

יש לציין כי ממשלת שרון פעלה גם לאחר קבלת ההחלטה על הקמת גדר הביטחון על בסיס

שיקולים דמוגרפיים-אתניים, וזאת בעת קבלת ההחלטה על היציאה מרצועת עזה )בעניין זה

אנו חלוקים עם האמירה של קורץ ]8002: 47[, המייחסת לדב וייסגלס, יועצו של שרון, את

הטענה כי ההתנתקות נבעה משיקולי תכסיסנות ישראלית בלבד(. בעדות אישית של פרופ'

סופר מודגש, כי בפגישתו האחרונה עם שרון, בנוכחות מזכירו הצבאי של שרון, האלוף יואב

גלנט, הוצגו הנתונים הדמוגרפים של הרצועה, והם ששכנעו סופית את שרון שהמשך נוכחות

ישראלית באזור זה מיותרת ומסוכנת לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל )סופר טען באוזני

שרון כי רצועת עזה מולידה את כל תושבי חבל קטיף כל שלושה שבועות ושאל, "מה אתה

YNET

עושה שם ואיזה עתיד מחכה לנו שם?" )שיחה עם סופר ב-0102.1.1 וקודם לכן ב-

60.1.8(. כמובן, להתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה קדמו שיקולים שאינם עולים בשיח

הציבורי כלל וכלל. האחד, חדירתה של איראן לרצועה כמה חודשים לפני הפינוי, קשיים

של לצה"ל בהחזקת ציר פילדלפי ומספר גואה והולך של אבדות של אזרחים ושל חיילים

בניסיון לספק ביטחון ליישובי גוש קטיף, שהיו פרוסים בשטח בצורה בעייתית, כך שכל כניסה

לגוש הפכה למלחמה אכזרית חסרת תוחלת. אילו לפחות מבחינה דמוגרפית היה סיכוי להגיע

להישגים כלשהם, ניחא, אך במציאות הדמוגרפית של עזה לא היה לכך כל סיכוי, והיה ברור

שהאחיזה שם מיותרת. תפיסת שטח של כ-%02 מהרצועה בידי 000,7 יהודים באזור צר וקטן

שחיים בו כ-52.1 מיליון ערבים עניים ביותר בעת הנסיגה, יצרה מציאות ששום גורם בעולם

לא יכול היה לקבלו, וישראל מצאה עצמה במציאות פוליטית בלתי נסבלת. משום כך ברור כי

גם במקרה זה לדמוגרפיה היתה השלכה ישירה ועקיפה על קבלת ההחלטות לסגת משם בצורה

חד-צדדית.

אנו חלוקים על אמירות והצהרות הטוענות כי מיקום התוואי של גדר הביטחון נקבע בהתאם

לשיקולים ביטחוניים המאפשרים שליטה ותפעול שוטף של כוחות צבא לאורכו בתנאים

הנוחים ביותר. המסקנה המרכזית שעולה מעבודה זו היא כי החלקים העיקריים של גדר

ההפרדה בין ישראל לפלסטינים נקבעו בראש וראשונה משיקולים דמוגרפים-אתניים ולא

משיקולי ביטחון )עם כל הבעייתיות שבמילה ביטחון(. יש להעריך כי תוואי הגדר עוד ישתנה

בעתיד בעקבות לחצים משפטיים ובין-לאומיים, אולם בהתאם לרוח הדברים של שרי ממשלה

בעבר ובהווה, נראה שהגדר תהיה הבסיס לגבול המדיני הרשמי עם הפלסטינים. תוואי הגדר

כפי שעוצב בעשור 0002-0102 מספח לישראל כדי %08 מכלל מתיישבי יש"ע, ואין כמו נתון

זה לשכנע כי תוואי הגדר הוא תוואי דמוגרפי בעיקרו.