40 / 45
39
סיכום
עבודה זו בחנה את השאלה, אם בעת קבלת ההחלטות הנוגעות להכנת תוואי גדר הביטחון
בין ישראל לפלסטינים בגדה המערבית ובעת בניית הגדר עצמה באו לידי ביטוי שיקולים
דמוגרפים-אתניים. כדי להשיב על שאלה זו נבדקו קודם כול מקרים ברחבי העולם שבהם
השיקול האתני השפיע במידה ניכרת על התוויית הגבול. בנוגע לגדר הביטחון בין ישראל
לגדה המערבית נבחרו כמה גזרות כדי לבחון בצורה אמפירית עד כמה מכריע היה השיקול
הדמוגרפי – פעם על ידי היצמדות לתוואי הקו הירוק ופעם על ידי חדירה עמוקה לתוככי
השטח הפלסטיני )מפה 9(
כל מקום שגדר הביטחון חדרה אליו מזרחית לקו הירוק מעורר את השאלה, אם הסיבה לכך היא
ביטחונית, או שמא ביקשו ממשלות ישראל לבצע סיפוח דה-פקטו של ריכוזי יישובים יהודיים
לתוך שטח ישראל. שאלה נוספת היא, מדוע באזורים שונים התוואי של הגדר חופף לתוואי הקו
הירוק, חרף האפשרות לחדור לתוך שטח הגדה במטרה לספח יישובים יהודיים. האם היצמדות
זו לקו הירוק היא תוצאה של יתרון ביטחוני כלשהו, או ששיקולים דמוגרפים-אתניים הם
שחרצו את גורל התוואי, במטרה למנוע סיפוח של פלסטינים רבים מאוד לשטח ישראל?
את העקרונות העיקריים שהנחו את התוויית גדר הביטחון התווה ראש הממשלה שרון, ואת
ההתוויה המפורטת בשטח הנחה וביצע צוות עבודה בראשותו של אל"מ דני תירזה, שפעל
בהתאם לעקרונותיו של שרון. לאחר התוויית הגדר בקטעיה הראשונים הוחל ביצירת שינויים
בתוואי, בעיקר בשל הנחיות בג"ץ ובשל שיקולים מדיניים. אנו בחנו אם הנחיות בג"ץ טשטשו
את ההבחנה האתנית מאחורי התוואי הראשון. מסקנתנו היא שלא רק שהנחיות אלו לא יצרו
טשטוש וחוסר בהירות סביב התוואי, אלא שהן הבהירו ביתר שאת את ההפרדה האתנית,
בעזרת ביטויים כ"מרקם חיים" ו"מידתיות". בקטעים רבים מצאנו שהחדירה מזרחה של הגדר
נועדה לכלול גושי התנחלויות גדולים לתוך ישראל, כגון גוש חיננית-שקד, גוש עציון, גוש
מודיעין-עילית, והרחבות סביב ירושלים וחדירות לשטחי הרשות הפלסטינית שנועדו לספח
יישובים בודדים: סלעית, צופין, אלפי מנשה, אשכולות ואחרים. לגבי ההיצמדות לקו הירוק
מתברר, שהחפיפה נשמרה רק במקרים שמעבר לקו הירוק קיימים יישובים פלסטינים גדולים
המאיימים על המאזן הדמוגרפי באותה משבצת שטח, דוגמת המקרה של תוואי הגדר באזור
הקו הירוק בסמוך לג'נין, לטול-כרם ולקלקיליה, ובעיקר בתוואי שממערב להר חברון. בעבודה
נבחנו עוד שתי חדירות עומק ישראליות, מקרני שומרון לקדומים ומאלקנה עד לאריאל.
בשתיהן, רוב תוואי הגדר תואם את הפריסה של היישובים היהודיים ומוציא ממרחב הסיפוח
את היישובים הפלסטיניים. בשתי החדירות אלו לא נבנתה הגדר במתכונת המקובלת, בגלל