גבול אתני

אך השטחים החקלאיים שבוואדי נחל דולב והשטחים המיועדים להקמה בעתיד של שלב

ב' במתתיהו מזרח יישארו בצד הפלסטיני. בג"ץ אף ביקר בחריפות את התוואי בטענה שלא

נבחר על בסיס שיקולים ביטחוניים בלבד, אלא על פי שיקולי תכנון והרחבה עתידיים של

מודיעין-עילית הנוגסים בשטחים שמזרח לה, ובכך הוא חורג מהאיזון שבין צורכי הביטחון

לבין צורכיהם ורווחתם של תושבי בילעין )בג"ץ 50/4148(.

חפיפות בין תוואי גדר הביטחון ותוואי הקו הירוק

גזרות הגדר שנבחנו במסמך זה בחנו את גדר הביטחון שהקימה ישראל במקרים שבהם היא

חודרת או חדרה לשטח הגדה המערבית. נשאלת השאלה, מדוע במקומות רבים לאורכה נבנתה

גדר הביטחון לאורך הקו הירוק, אף על פי שהדבר לא עולה בקנה אחד עם הצורך במתן מענה

ביטחוני לתושבי האזור היהודים. התשובה לכך היא אתנית ברוב המקרים. כדי לאשש טענה

זו נצביע אפוא על מקרים מפורטים, הנבחנים על בסיס הקריטריונים של הפרדה בין יישובים

יהודיים לפלסטיניים על ידי חדירה של גדר הביטחון לתחומי הגדה המערבית )מפה 9(:

תוואי הגדר ג'ילבון-פקועה-ערבונה-ג'למה-זבובה. התוואי במקטע זה הוקם לאורך התוואי

ההיסטורי של הקו הירוק, והוא יוצר חיץ אתני בין יהודים לפלסטינים, אף על פי שבחלק

מהמקטעים הטופוגרפיה איננה מעניקה יתרון ביטחוני לישראל. בכפרים שצוינו להלן חיים

כ-000,11 פלסטינים )נכון לשנת 7002 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית(,

וכיום אין באזור זה יישובים יהודיים )גנים וכדים פונו בשנת 5002, והאזור בשליטה ביטחונית

ישראלית(.

1 .

תוואי הגדר הנמצא מערבית לעיר טול-כרם ופרבריה מקביל לתוואי הקו הירוק מבת חפר

בצפון ועד שער אפרים בדרום.

2 .

תוואי הגדר מהכפר הפלסטיני אל-ג'בעה עד היישוב היהודי מיתר הנמצא צפונית לבאר

שבע חופף לקו הירוק משתי סיבות. האחת היא הטופוגרפיה של הר חברון המתרומם

בפתאומיות מאזור תוואי הקו הירוק מזרחה. בכל שטח רכסים זה יש רצף של יישובים

פלסטיניים שאין מאחוריהם שום מאסה דמוגרפית יהודית משמעותית. גם במקרה זה

הטופוגרפיה איננה משחקת לצד ישראל מבחינה ביטחונית )כ-007 יהודים לערך החיים

בחמישה יישובים באזור זה(. רק סביב היישוב אשכולות המונה כ-022 נפשות, הגדר

חודרת מזרחה כדי לספחו, בין היתר משום ששם מסתיים רצף היישובים הפלסטיניים.

3 .

תוואי הגדר צמוד בדרום הר חברון לתוואי הקו הירוק, אזור ששום יישוב יהודי בו )מבין