Background Image
Next Page  11 / 104 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 11 / 104 Previous Page
Page Background

9

גאוגרפיקה

לשיפור נוף בית הקברות בכלל וחלקת "גדולי האומה" בפרט. סידורם המרחבי של

הקברים בנוף המקומי של בית הקברות ויצירת מתחמי קבורה מובהקים היו ביטוי של

רבה לקבריהם של "אנשי שם" הייתה ביטוי לשייכות, המאצילה משמעות

ִ

מעמד: הק

ומשרה יוקרה על הקבורים שם; המצבה המשותפת לחללי המאורעות הדגישה

אחידות, המבטאת את ההקשר ההיסטורי המשותף של מותם של אלו שנקברו שם;

הקבורה בחלקת אנשי השם והיוקרה הנגזרת מכך היו ביטוי להכרה במעמדו הציבורי

של הנפטר ובתרומתו לחברה ולתרבות.

המצבה שעל הקבר – "נפש" בלשון חז"ל – היא מרכיב מכונן של נוף הזיכרון. כבר

בשנות השלושים הבחין האדריכל בנימין צ'לנוב במשמעותה הכפולה בהקשר היהודי:

לברור המושג העברי של המצבה אופיינית היא ביותר העובדה כי אותה המילה

"מצבה" משמשת לשני מושגים אשר במסורת אירופה שונים הם בהחלט: המצבה

12

העברית איננה [רק] "מונומנט לזכר האיש" – היא [גם] ציון מקום הקבר.

חשיבות רבה נודעת לאופן שבו עיצובן של המצבות יוצק את זיכרון המת במונחים

של חומר ואיקונוגרפיה, אדריכלות וטקסט. בנוסף למצבות, מתייחס ההיבט האדריכלי

של עיצוב נוף בית הקברות גם לשאלת אדריכלות הנוף המקומי כסוגייה אסתטית

בעלת השלכות על תפקודו של בית הקברות כמתחם של זיכרון. ההסכמה בקרב ראשי

הציבור בתל אביב על הצורך הדחוף לשפר את נוף בית הקברות והפעילות לקידום

הנושא הדגישו את המחויבות לשימור ולטיפוח בית הקברות הישן בכלל, והחלקה

שבה קבורים "גדולי האומה" בפרט, כאתר של מורשת ציונית.

הדיון ביצירת פנתיאון לאומי בבית הקברות הישן בתל אביב שופך אור גם על

תרומתם של פסלים ואדריכלים לעיצוב מצבות קבר וליצירת נוף הזיכרון המקומי.

עבור האדריכלים והפסלים לא נבדלו מצבות הקבר בעיקרן מאנדרטאות, שתכנונן

– כפי שהיה נהוג באירופה – היה מרכיב מקובל ולגיטימי בפעילותם המקצועית.

מעניין לציין, שמצבות הקבר של "גדולי האומה" בבית הקברות הישן בתל אביב לא

היו יצירות עממיות של בוני מצבות אנונימיים, אלא יצירותיהם של אדריכלים ופסלים

ידועי שם, חלקם בראשית דרכם המקצועית, שתרומתם לעיצוב נוף בית הקברות

הישן הייתה עלומה עד כה. לכן, ההיסטוריה של עיצוב בית הקברות הישן בתל אביב

בתקופת היישוב היא גם פרק בתולדות אדריכלות הזיכרון בישראל והאדריכלות

הישראלית בכלל.

21 ב' צ'לנוב, "על דבר מצבה עברית", הבנין. עתון לאדריכלות ולבנין-ערים, 2, נובמבר

7391, עמ' 73.