63
ואין לדעת אם חרדים, המתאפיינים בבדלנות ובחשש מאינטראקציה עם אוכלוסיות שונות שחלקן
עוינות להם (עולי ברית המועצות לשעבר), יימשכו למקום. בכל מקרה, אכלוס נצרת עילית בחרדים
עלול להביא להחרפת עוניה, להעמקת הקיטוב והמתח בין הקבוצות השונות בה (נוצרים סלאבים,
יהודים חילונים, ערבים מוסלמים וערבים נוצרים וכעת גם ריכוז חרדי), להגברת ההגירה השלילית,
בעיקר מקרב השכבות החזקות שנותרו בעיר ולתגובת נגד שתביא לכניסת אלפי משפחות ערביות
נוספות.
מקור השינויים הדמוגרפיים בנצרת עילית אינו קרבתה הגאוגרפית של נצרת היהודית לעיר נצרת
וליישובים ערביים אחרים. אף לא הזנחת המדינה את הגליל ולא אופייה הסוציו-אקונומי החלש של
מאוכלוסייתה היא של עולים מחבר העמים. השינוי הדמוגרפי בעיר
50%-
העיר, וגם לא העובדה ש
קשור בראש ובראשונה להיעדר פתרונות עירוניים מודרניים לאוכלוסייה הערבית בגליל. הקמת
ערים ערביות ופיתוח שכונות לבני מעמד הביניים בערים הערביות הקיימות, אילו נעשו כבר לפני
שנה, היו מפחיתים באופן ניכר הגירת ערבים לנצרת עילית, מונעים נטישה של האוכלוסייה
30
היהודית, מחלישים את המתיחות בין יהודים לערבים וממזערים את המאבק על השליטה במרחב
העירוני בין יהודים לערבים. כך גם באזור המשולש הקטן, בצור יצחק ובחריש, בירושלים, בחיפה
ובבאר-שבע.
המשך המגמה של הגירת ערבים לנצרת עילית, במצב איבה בין היהודים לערבים, מסכן הן אותם והן
את היהודים. כל הערים המעורבות בישראל, לרבות חיפה ויפו, אינן באמת מעורבות אלא מאופיינות
בהתרכזות גאוגרפית של המיעוט הערבי באזור מסוים (לרוב האזור החלש יותר בעיר), בהפרדת
התפקודים המסחריים, החינוכיים, התרבותיים והחברתיים. המתיחות גוברת ומתלווים אליה גילויי
גזענות ולאומנות כשהאוכלוסייה הערבית מתחילה לאכלס שכונה יהודית מובהקת (עכו, רמלה,
חיפה, נצרת עילית, לוד) וגם כשאוכלוסייה יהודית מתיישבת בשכונה ערבית מובהקת (יפו) (רכס
.)2007
השינויים הדמוגרפים בנצרת עילית ותוצריהם השפיעו על הדעות של התושבים בסוגיות פוליטיות
מקומיות, ובעיקר לאומיות. ככל שנמשכה מגמת הגידול באוכלוסייה הערבית בעיר ולצדה מגמת
ההגירה השלילית בקרב יהודי העיר, כך גדלה תמיכת תושבי העיר (הערבים בעיקר) במפלגות
) הגדילו המפלגות
2015( 20-
) לבחירות לכנסת ה
2003( 16-
הערביות לכנסת. בין הבחירות לכנסת ה
). ואילו המפלגות הדתיות היהודיות כמעט
19
הערביות פי שניים וחצי את כוחן בנצרת עילית (איור
שנותרו ללא שינוי ואף נחלשו, הן בשל הגירה שלילית של דתיים מנצרת עילית והן עקב הנטייה
במגזר זה להצביע למפלגות ימין מובהקות. לתמיכה דלה אף יותר זכו לאורך השנים המפלגות
מקולות הבוחרים (בעיקר מצביעי ש"ס) (אתר הכנסת).
3%
החרדיות בעיר; הן משכו בממוצע
עמדו בראשה נציגים מן השמאל,
2008
עדות לשינוי באופייה הפוליטי של נצרת עילית, שעד שנת
2003-
). ב
2006( 17-
) לבחירות לכנסת ה
2003( 16-
ניכר היטב בהשוואה בין הבחירות לכנסת ה