24 / 48
22
בנימין נתניהו, ראש הממשלה, אתה מאמין גדול בקפיטליזם, אבל יש גם קפיטליזם נאור יחסית.
התפתח כאן קפיטליזם חזירי, אכזרי, ובחברה לוחמת כישראל אין לקבל מודל כלכלי כזה. חברה עם
שסעים כלכליים, חברתיים, דתיים ותרבותיים כשלנו לא תשרוד במציאות הזאת.
האתגר השמיני והתשיעי אינם עומדים בפני עצמם, הם פרי שבעת האתגרים שלא טופלו עד היום
והמערערים על יכולתנו להתקיים במזרח התיכון
אתגר שמיני – התרופפות החוסן הלאומי
אינני מקבל את מדדי החוסן שמפרסם כנס הרצליה מדי שנה, מדדים הבנויים על שאלות וניתוחים
רים, ולמרבה הפלא תמיד אופטימיים.
ָּ
ק
ַ
סטטיסטיים ע
על פי אורך התורים בשגרירויות השונות לבקשת דרכונים (כן, גם
כיצד אני מודד חוסן לאומי?
מליטא, רומניה, פולין, גרמניה – כי אבדה הבושה בישראל!); על פי ממדי היציאה מהארץ של
אוכלוסיות חזקות; על פי גודל השטחים שכבר אין בהם ריבונות ישראלית יהודית; על פי שעות
השהייה בחדרי המיון בבתי החולים; על פי ממדי ההשתמטות משירות בצה"ל; על פי מספר חברי
הכנסת ומנהיגים אחרים הנחקרים על גניבת כספי מדינה – מדינה שהיא תחת איום קיומי אמיתי; על
הדן בהבחנות בין מדינה יהודית, חילונית-דתית, דמוקרטית,
2015
פי השיח בציבור הישראלי בשנת
ציונית, אזרחית, דו-לאומית; על פי החשש מן השימוש במילים "ייהוד הגליל והנגב", "ועדות קבלה"
ו"אכלוס הפריפריה"; על פי העמידה על הזכות להיות אגואיסט תל-אביבי שאינו חייב כלום לאף
ילדים לעולם ולדרוש ממני לממן את גידולם.
19
אחד, ומנגד מן העמידה על הזכות להביא
): תל-אביב לעומת
6
(מפה
2015
על פי המבנה השבטי של ארץ ישראל בשנת
אני מודד חוסן לאומי
הפריפריה; ערביי יו"ש ועזה לעומת ערביי ישראל (פלסטינים המתגוררים בישראל); השבט הדתי-
לאומי ולידו השבט החילוני ולידם השבט החרדי; בפריפריה תתי שבטים כמו של יהדות מרוקו
וכורדיסטן ואלה מול אשכנזי תל-אביב; מתנחלים (מתיישבים) לעומת האחרים; טייקונים לעומת
יתר העם; שמאל רדיקלי מול ימין קיצוני; נוער הגבעות ותג מחיר מול חברה שפויה; ועוד מדד
עצוב ומאוד ישראלי: ממדי אובדן הבושה מלמעלה בקרב קודקודי השלטון ועד למעמדות הנמוכים.
כן, מדובר גם בפרקליטים ובמבקרי מדינה, יועצים משפטיים וסתם עורכי דין, דרך ראשי עיריות,
מנהלים ב"נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה" (לשעבר מע"צ), במינהל מקרקעי
ישראל, בקרן קיימת לישראל ובגנרלים שבלי בושה מתרוצצים בין שמאל לימין ומציעים את
מרכולתם ואת הידע שצברו ללא שום אידאולוגיה או תפיסת עולם ערכית כלשהי. לידם נציין מאות
אנשי מפתח בחברה הישראלית, הנושאים תארים אקדמיים מפוברקים ונציין מה קורה לניצבים
מהמשטרה, או לאנשי אקדמיה שבין יתר מעלליהם, נותנים יד לבחירה של זוכי פרס ישראל על
ידי ועדות מפוברקות, שבינן למצוינות האקדמית אין ולא כלום. ואם בכך אין די, מי המנהיג שמוכן