9 / 86
7
גודל המדינה, שטחה הריבוני, שכנותיה גבולותיה וחלוקתה פנימית
רפובליקת מצרים הערבית, כפי שנקראת מצרים כיום, שוכנת בפינה הצפונית-מזרחית של אפריקה
ובשטח קטן של יבשת אסיה )חצי האי סיני(, ומשתייכים אליה גם תעלת סואץ ואיים בים האדום.
האי החשוב ביותר מבחינה אסטרטגית למצרים, אך גם לירדן ולישראל, הוא האי טיראן שבמצרי
1
טיראן, השולט על הכניסה הימית למפרץ עקבה, בדרך לישראל ולירדן.
שטחה הריבוני של מצרים עולה על מיליון קמ"ר )054,100,1 קמ"ר(. זהו שטח הגדול פי שניים מזה
של ספרד, יותר מפי ארבעה מזה של בריטניה, כמעט פי 5.5 מזה של סוריה, פי 11 מזה של ירדן
ופי 54 מזה של ישראל. מתוכו תופסת היבשה כ-054,599 קמ"ר ושטחי המים )אגמים, נחלים, אך
בעיקר הנילוס עצמו( משתרעים על כ-000,6 קמ"ר.
מצרים גובלת בצפון מזרח עם ישראל )552 ק"מ( ועם רצועת עזה )11 ק"מ(, במערב עם לוב )051,1
ק"מ(, בדרום עם סודאן )372,1 ק"מ(. בצפון גובלת מצרים עם הים התיכון, במזרח יש לה גבולות
ימיים בים האדום עם ישראל, עם ממלכת ירדן ועם ערב הסעודית. אורך קו החוף כולו של המדינה
הוא 054,2 ק"מ.
רוב גבולותיה היבשתיים של מצרים עוברים באזורים שוממים, בלב המדבר. לרוב מדובר בקווי
סרגל ישרים, שאינם מתחשבים בתנאי השטח ובמכשולים הטבעיים. רובם הם פרי החלוקה של
אזורי השפעה בין המעצמות האירופיות בתקופה הקולוניאלית. כך נקבע הגבול בין מצרים לסודאן,
ששתיהן היו תחת השפעה בריטית, או זה שבין מצרים ללוב, שהיתה בחסות איטליה. הסכם השלום
בין ישראל למצרים שנחתם ב-9791 החזיר את המצב, עם תיקונים קטנים, אל הגבול ההיסטורי
של שנת 6091 – קו רפיח-טאבה. הקו הזה גם הוא נקבע על פי מדיניות הגבולות של האימפריות
הקולוניאליות, במקרה זה בריטניה והאימפריה העות'מנית ששלטה אז על ארץ ישראל.
רוב גבולות מצרים אינם מסומנים או מסודרים כהלכה. אין מדובר בגדר, חומה, או כל מכשול רציף
אחר שימנע הסגת גבול, מלבד מעברי הגבול שנמצאים על צירי תחבורה עיקריים. מצרים לא גידרה
את שטחה כדי למנוע כניסה או יציאה של מבריחי גבול או של אזרחיה לאורך אלפי ק"מ של אזורים
מדבריים וריקים מאדם. מהלך כזה היה עולה הון רב ולא היה מועיל בהרבה. על כן זרמו למצרים
ים רבים חיפשו את עתידם בלוב העשירה יותר,
ִ
דרך סודאן פליטים ומהגרים מאפריקה, במקביל מצר
במדינות המפרץ הפרסי ובירדן.
1 סוגיית הריבונות על האי טירן, כמו על האי סנפיר הקרוב, שנויה במחלוקת בין מצרים לבין סעודיה. שאלת
הריבונות אינה מאפילה על היחסים בין המדינות, שכן איים אלה אינם מאוכלסים באזרחים, אלא מאוישים
בכוחות מזוינים מצרים ואמריקניים. האמריקנים הם שהיו ערבים לחופש השיט במצרי טיראן אחרי כריתת חוזה
השלום בין ישראל למצרים.