12 / 86
10
תכסית ואקלים
מבחינה פיזית ניתן לחלק את מצרים לארבע יחידות משנה עיקריות: עמק הנילוס, המדבר הערבי,
המדבר המערבי וחצי האי סיני. היחידה העיקרית והחשובה ביותר, שבה מרוכזים כל חיי מצרים
לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה, היא עמק הנילוס. יחידה זו כוללת את אזור הדלתא של הנילוס,
או מצרים התחתונה, שמתחילה מצפון לקהיר, ואת מצרים העליונה – החלק הנמצא מדרומה. רוחב
הנהר הוא 003-005 מטר, אך רוחבו של העמק נע בטווחים שבין 01 ל-02 ק"מ. אזור הדלתא רחב
בהרבה – אורכו כ-071 ק"מ ורוחבו המרבי כ-002 ק"מ. אזור זה הוא בין הפוריים בעולם. מי הנילוס
והסחף הרב שהביאו במשך אלפי שנים, והאקלים הייחודי )שיתואר בהמשך(, יצרו גן עדן חקלאי.
ברוב חלקי הדלתא אפשר לזרוע ולקצור שלוש פעמים בשנה.
המדבר הערבי שנמצא ממזרח לנילוס הוא חלק מהמדבר הנובי. מדובר בנוף של רכסי הרים היורדים
בתלילות לעבר הים אדום במזרח. בשל כך, רצועת החוף שלו צרה ומבותרת בנחלים קצרים.
המורדות המערביים של הרכסים מתונים יותר.
המדבר המערבי נמצא מערבית לנילוס והוא חלק ממדבר לוב. המדבר המערבי, התופס כשני שלישים
משטחה של מצרים, מורכב מרמות גיר ומדיונות של חול. בשל בלייה וסחיפת חול נוצרו באזור
שקעים רבים. בחלקו הצפוני יש חבלים רבים הנמצאים מתחת לפני הים, כמו שקע קטרה )331 מ'
מתחת לפני הים(. מי תהום נובעים מקרקעית השקעים ויוצרים נאות מדבר. בנווה מדבר כזה אפשר
להתיישב ולעסוק בחקלאות. לא הרחק מהנילוס, בקרבת אגם נאצר, הפכו המצרים שקעים כאלה
( ובפרויקט שאפתני ביותר שנקרא העמק
Toshka
לאגמים מלאכותיים. מדובר באגמי טושקה )
החדש. עליהם ועל הפרויקט יפורט בנפרד בהמשך.
חצי האי סיני מנותק ממצרים על ידי ים סוף ותעלת סואץ. חלקו הצפוני הוא מישורי עם גבעות.
בצפונו, לאורך חוף הים התיכון, נמצאת רצועה חולית ברוחב 54-07 ק"מ, ובה מתגוררת רוב
אוכלוסייתו ומתקיימת עיקר הפעילות הכלכלית של האזור. מרכז חצי האי ובעיקר דרומו הם
הרריים, בעלי תנאים פיזיים קשים למחיה. סופות שלגים אינן נדירות בדרום סיני ההררי.
רוב שטחה של מצרים נמצא בתחום רצועת המדבריות של צפון אפריקה, כלומר תחת השפעה
של אקלים מדברי חם ובעיקר יבש, עם משרע טמפרטורות גדול בין יום ללילה ובין קיץ לחורף.
רק ברצועה דקה ביותר, לאורך חופי הים התיכון ובדלתא, מורגשת השפעת האקלים הים-תיכוני.
ממוצע המשקעים השנתי באזור זה מגיע ל-001-002 מ"מ. מזה נהנית גם העיר השנייה בגודלה
במדינה – אלכסנדריה. בשאר חלקי מצרים, ככל שמדרימים מכיוון הים התיכון אל פנים היבשת,
כמות המשקעים הולכת ופוחתת. בקהיר היא עומדת על כ-52 מ"מ בשנה בלבד.