פיתוח בסביבה ימית

השדרה המערבית ביחד עם הציר המזרחי לאורך ציר חוצה ישראל )כביש 6( והכבישים הרוחביים

העיקריים יוצרים את הטבעות התחבורתיות והתשתיות הלאומיות. מערכת כזאת תאפשר גיבוי

לפסי הרכבת הקיימים ותנגיש את קו החוף אל פנים הרצועה החופית. כך ירד באופן משמעותי

הלחץ התחבורתי בכבישי ישראל. השדרה התת-ימית המערבית יכולה להוות בסיס לבניית "קיר ים"

עתידי שייתן הגנה לערי החוף בפני עליית מפלס פני הים.

יתרונות בניית מתקנים ימיים לישראל ולשכנותיה

כל שאמרנו בעניין הצפיפות הגבוהה בישראל נכון ואף קשה יותר ברצועת עזה, שם על שטח של

063 קמ"ר מתגוררים בראשית 4102 כ-8.1 מיליוני בני אדם. בשנת 4202 הם ימנו כ-6.2 מיליונים

ועשור אחר כך כ-5.3 מיליונים. הצרכים התשתיתיים, לכל דבר ועניין יהיו קשים ביותר, שטחים

למתקני ייצור אנרגיה, התפלת מים, חשמל ובעיקר שטח לבנייה. המדף היבשתי של עזה הוא הרדוד

בחופי הארץ ועל כן אפשר להתחיל שם בבניית איים וייבוש הים לפני כל מקום אחר.

ליהודה ושומרון יחסרו שטחים להתפלה, לתחנות כוח, למחסני חומרים מסוכנים ולמגורים. כמובן

כל שטחי ארץ ישראל יזדקקו לשדות תעופה, לנמלים ולתחבורה יבשתית מוטורית או מסילתית.

הפתרונות שהוצעו כאן לישראל תקפים גם לרצועה ולמעשה גם לשטחי יהודה ושומרון, לבנון וירדן.

סיכום

במסמך זה הובא רקע כללי מדוע על מדינת ישראל לצאת אל הים על ידי בניית איים מלאכותיים

בסמוך או מעבר לקו האופק. לאיים אילו יהיה צורך להעביר תשתיות לאומיות מזיקות מסוכנות או

שיש בהן מפגעים אסטטיים וכאלו הזקוקות לשטחים נרחבים כמו שדות תעופה.

בעבודות קודמות שנסמכו על פרסומים קודמים הודגשו הצרכים והחלופות השונות ליציאה אל

הים. בפרסומו של מיכאל בורט הוצג ניסיון לתת תשובה הנדסית ארכיטקטונית למחסור בחומרי

מילוי בישראל הנחוצים לבניית איים מלאכותיים והובאו רעיונות שונים לפתרון תשתיות ואיים

מלאכותיים עבור פיתוח עירוני או סיוע למדינות שכנות.

בארץ יהיה צורך בעוד מתקנים עבור חיל הים, וכמו כן פתרונות לתשתיות כמו התפלה, זיקוק נפט,

הנזלת גז, תחנות כוח גרעיניות או פחמיות, תחנות כוח המבוססות על רוח.