7 / 80
6
פתח דבר
שינויים דמוגרפיים מהירים משפיעים על כל תחומי החיים, החל משינויים במבנה הכנסת, חוסר
משילות, מציאות אנרכית ופגיעה באיכות החיים של כל פרט בישראל. גידול אוכלוסייה מהיר
בחברה מערבית משליך על הצפיפות שפירושה הידרדרות חס וחלילה לחברת עולם מתפתח. קריסת
מערכות ההובלה, בעיקר המוטורית, פקקי תנועה הנעשים קשים מדי יום, אילו ממוטטים את
עצביהם של מאות ואלפי נהגים. תשובתם היא יותר גסות, חציית כבישים ברמזורים אדומים, חוסר
תרבות בעת הנהיגה, וכשאדם פרוע על הכביש הוא פרוע אחר כך במשרד, בבית, כלפי ילדיו... )בל
נטעה זה לא בגלל הכיבוש אלא הכביש(.
צפיפות מציבה דילמות של מיקום תשתיות לאומית חיוניות. המקרה האחרון שחוותה החברה
הישראלית היה בחיפוש אחר אתר לטרמינל הגז שאמור בשעה טובה להגיע לחופי ישראל – כולו
כחול-לבן - ולהתנקז ממנו לכל חלקי הארץ. דובר על איתור המתקן באזור חוף דור, אח"כ ההצעה
זזה לאזור זיכרון יעקב, משם למחצבת עין אילה, משם לפרוטרום בעכו, משם לעמק חפר ואולי
לאתר חגית. לכל אחד יש נימוקים רבים ומשכנעים מדוע שהאתר לא יהיה ליד ביתו... אלא אצל
שכנו.
אך זו רק ההתחלה, נצטרך כבר בעתיד הקרוב עוד בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, מיכלי
איחסון לאמוניה ושאר חומרים מסוכנים, היכן ימוקמו כל אלו? אם לא הקשנו די, הרי הבעיה
הדחופה ביותר נמצאת במרחב מטרופולין תל אביב, דהינו במרחב שבין חדרה לאשדוד, שם מרוכזת
מרבית האוכלוסייה הישראלית, שם מרוכזת מרבית הכלכלה והביקושים לכל דבר ועניין. הבעיה היא
שרוחבו של מרחב זה נע בין 51-02 ק"מ בלבד והוא מגיע לצפיפויות של כ-000,2-000,7 נפשות
לק"מ, צפיפות גבוהה אשר רק עלולה לגדול לאור תחזית גידול האוכלוסייה במדינה כולה ובעיקר
במטרופולין תל אביב.
אם לא אמרנו די, הרי שבמרחב כה צפוף וכה צר, חולפים כל שלושת צירי התחבורה המרכזיים של
מדינת ישראל – קרי כבישי 2, 4, 6 המפוקקים כבר בהווה. צר לנו לקבוע כי לא יהיה מקום בעתיד
הנראה לעין לעוד כביש ראשי חוצה ישראל מעתה ועד עולם. נרחיב מסלול כאן, נוסיף מסלול
שם וזהו... אין ולא יהיה מקום לדחוס עוד כביש ראשי נוסף! מכיוון שאין אנו קוסמים, מרחב
האפשרויות של החברה הישראלית להתמודד עם אתגרים אלו אינו בלתי מוגבל.
•
יהיה צורך דחוף לפזר אוכלוסייה על מנת למתן צפיפות במרכז...
•
נוכל להמשיך ולטפס לשמיים בעזרת בנייה לגובה... אבל לא את הכל ניתן להרים.