30
ארנון סופר
כך בכל מקרה אובדת ריבונות, מחלקה לחלקה ולעוד חלקה, ממאהל לחושה, לבית,
לעיבוד שדה... ובוקר אחד אין נגב צפוני ואין מרחב כזה או אחר ואין עדר שהיה אתמול
בערב בדיר או ברפת או במתחם וכולי וכולי. שום מערך עירוני צפוף או דליל לא ייתן
מענה למה שתיארתי כאן.
נחמיה כהנוב מתגורר 51 ק"מ בלבד ממקום ההתיישבות של משפחת אבו-ליבדה או העיר
החדשה דהמש, ואינו יודע מאומה על סיפורי משום שהעיתון "ההוא", העיתון שהוא
קורא בשקיקה, מספר לו סיפורים על גלריות בפריז ועל ביוב הזורם ברחובות היישובים
הערביים ועל העוול שאנו עושים לתושבי אבו-ליבדה, ש... אין הסעה לילדיהם לבית
הספר.
: האם יש לבחון את החקלאות אך ורק במשקפיים של רווח והפסד כלכליים? נחמיה
שאלה
כהנוב חושב שכן. לדעתו, אין כלי אחר!
: האם שאלת עצמך נחמיה כהנוב, תל אביבי יקר, מה תרומת החקלאות לקידום
תשובתי
ולשיפור יחסי החוץ של ישראל? מה תרומת החקלאות לקידום המחקר האקדמי בישראל
ולשיפור איכות החיים בישראל? אזכיר לך, כי ביטחון לאומי אינו נמדד רק במספר הטנקים
והמטוסים אלא גם באיכות החיים במדינה. היא היא הקובעת ובונה את החוסן הלאומי.
גם כאן תרומת החקלאות הישראלית מעוררת השתאות: ערך תפוקה חקלאית של 92
, ניחא; על תרומת
₪
מיליארדי ש"ח, ניחא; ערך תשומה חקלאית של 3.91 מיליארדי
החקלאות לסלט, לחלב ולגבינה כבר דנו למעלה, אבל מה היא עושה ליחסי החוץ?
ההבדל המכריע בין כל יצוא תעשייתי ותיירותי לחקלאי ובעיקר בתחום הייעוץ החקלאי
הוא בלוח הזמנים. בתעשייה עושים עסקה וזו מסתיימת בדקות או בשעות, בלחיצת
ידיים או בלעדיה. ייעוץ חקלאי נמשך לאורך זמן, והקשרים שנקשרים בענף זה הם מתנה
למדינת ישראל, ולא מהיום.
מה תרומת החקלאות לקידום המחקר המדעי בישראל? זה לא נמדד רק במשקפי ה-%2
עובדים בלבד בענף; זה נמדד בהיקף היצוא המתחדש כל הזמן, בתרומה העצמית לסלטים,
לחלב טרי, למספוא. זה נמדד בטכנולוגיות שפיתחו חקלאים ישראלים במכון וולקני
ובמרכזי מחקר ופיתוח )שמונה במספר ודווקא בפריפריה – בנגב, בערבה, בבקעת הירדן
ובגליל(.