האיום הסיני: ריאלי או מדומה?

ואכן, לשלטונות סין יש סיבות טובות

ובקידום זהות לאומית סינית אחידה, בדגש על הנוער.

לדאגה. כיצד ניתן לעצב חברה בעלת עורף חזק, לגייס ולאמן צבא שחייליו כה שונים? כיצד אפשר

להילחם למען מטרה מעורפלת? הרעיון המרכזי של המשטר, שאמור לאחד את החברה סביב מטרה

כלשהי, אפילו מדומיינת ומיתית בחלקה, עדיין חסר. מהו התהליך שעליה לקדם? חיזוק הקומוניזם

בסין? המאבק על האידיאלים של הסוציאליזם בעולם כולו? קידום רווחת תושבי המדינה עם שילוב

של ערכים ליברליים, כמו באירופה, או בארצות הברית? ואולי חיזוק המדינה על חשבון אזרחיה

ושכנותיה? ושמא דווקא הדאגה לאליטות השולטות, וכל השאר טפל, כמו בצפון קוריאה?

רעיון לאומי מוצהר חדש – שיבת סין למעמד של מעצמה עולמית – החליף את האידאולוגיה

הקומוניסטית. עם זאת ההנהגה הקומוניסטית נשארה בשלטון. דבר זה מציב בפני ההנהגה הסינית

אתגר לא פשוט, בייחוד לאחר עשרות שנים של דוקטרינות פוליטיות-חברתיות-כלכליות מגובשות

היטב. השלטונות הקומוניסטיים, החוששים ליציבות שלטונם, שוקדים אפוא כיום על שיקום

אידאולוגי, שמבוסס במידה רבה על אלמנטים של לאומיות, על ההיסטוריה המפוארת של סין

הגדולה, לפני שהמעצמות הקולוניאליות החלו לבתרה לאזורי השפעה, ועל הצורך לשדרג את

מעמדה הגאופוליטי. תוצרי הגישה הזאת באים לידי ביטוי בהתערבות, בפיקוח ובצנזורה על כל

כלי התקשורת ובעמדה הנוקשת והאנטי-אימפריאליסטית המורגשת היטב במדיניות החוץ של סין.

מהלכים אידאולוגיים-תעמולתיים מסוג זה מדאיגים את שכנותיה הקרובות לה ואף את ארצות

הברית.

הצנזורה הסינית שברה שיאים של השירותים המקבילים לה ברייך השלישי ובברית המועצות. כיום

היא קרובה עד מאוד לתיאוריו של אורוול בספרו "4891". הדבר ניכר בין השאר בשליטה קפדנית

בכלי התקשורת ובאינטרנט ובאיסור בשימוש בביטויים מסוימים בתקשורת הבין-אישית. עשרות

ומאות אלפי צנזורים במשרה מלאה, בצד עשרות אלפי "מתנדבים" מטעם המפלגה, מסננים את תוכן

אתרי האינטרנט, מוחקים מידע, חוסמים אותו ומטפלים בכל אלה שהיה להם האומץ לפרסמו.

מכאן ניתן לרמוז על מסקנה נוספת המערערת את תפיסת "האיום הסיני": הממשל והמפלגה

מודאגים מאוד מהמתרחש בזירה הפנימית של סין. השליטה באוכלוסייה שתהיה עירונית יותר,

Gilley, B., and Holbig, H. 2010.

In Search of legitimacy in post-revolutionary China: Bringing ideology

and governance back

. GIGA (German Institute of Global and Area Studies) (8.3), Working Paper

No. 127.

Rozman, G. 2011. Chinese national identity and its implications for international relations in

East Asia.

Asia-Pacific Review

, 18(1) 84-97.

King, G., Pan, J., and Roberts, M. 2012.

How censorship in China allows government criticism but

silences collective expression

. Working Paper. copy at