החברה החרדית בישראל

בבואם ללונדון נאלצו המהגרים הראשונים להתעמת עם אורח חיים שונה לחלוטין מהדפוס

שהכירו בשטעטל המזרח אירופי. קצב החיים המהיר בכרך, הנוף האורבני, תרבות הצריכה, מחירי

המזון והמגורים, המסים העירוניים הבסיסיים ויתר הוצאות המחיה חייבו אותם לתכנן מחדש את

תפיסתם התעסוקתית ואת תכנון המשפחה. גונן מצא דרגות במעורבות בעבודה: "אברך מלא",

המקדיש את כל זמנו ללימוד תורה, "אברך המתפרנס מעט", "אברך חלקי", "מפרנס לומד" ו"מפרנס

הממעט ללמוד". האחרון מסתפק בלימוד תורה בשבתות ובחגים ועובד בכל ימות השבוע. כמו כן

נמצא, כי בהיעדר אדמו"ר חזק או גורם מממן, הנטייה היא לרוב להדגיש את העבודה (גונן 5002).

. גלי ההגירה הגדולים לארה"ב לפני מלחמת העולם השנייה והגירת ניצולי שואה אחריה

ארה"ב

הביאו לכך שבסוף שנות הארבעים כבר היה ברור שמרכז הכובד של החיים היהודיים הועתק

מאירופה לארה"ב. העולם החדש, המרוחק אלפי קילומטרים מן היבשת הישנה, הציע הזדמנויות

חדשות לכל הבא בשעריו. כבר במחצית המאה ה-91 הותיר תיאורה של אמריקה על ידי מי שכבר

: תפרוסת הקהילות החרדיות בבריטניה (ריכוזים עיקריים), 1102, מקור הנתונים: גונן 5002; אתר

מפה 3

הקהילות היהודיות באירופה 1102

סלפורד

מנצ'סטר

סטמפורד היל

לונדון

גולדרס גרין

לונדון

גייסטהד

בריטניה