13 / 50
12
ארנון סופר
ואולם הגליל המרכזי נותר בידיים ערביות-פלסטיניות. כך, למשל, בקעת בית הכרם ומרחב
עראבה-דיר חנא-ס'חנין נותרו בשליטה ערבית. נצרת עצמה נכבשה ב-61 ביולי 8491.
יתר חלקי הגליל נכבשו במבצע "חירם", שהתחיל ב-82 באוקטובר 8491 והסתיים ב-13 בו.
עיקר הקרבות נערכו מול כוחות "צבא ההצלה" (ג'יש אל אנקאד), שהתארגן בשלושה מרחבים
חטיבתיים במרחב הגליל (חטיבת ירמוך הראשונה, השנייה והשלישית).
חשוב לציין כי עיקר האוכלוסייה הערבית בגליל המרכזי נותרה במקומה, ושרוב יישובי הגליל
המרכזי לא ננטשו.
הגליל המרכזי בתפיסת האוכלוסייה הערבית
להלן סקירה תמציתית השופכת אור על אחת מתפיסות היסוד המרכזיות והמקובלות ביותר
בחברה הערבית הפלסטינית בישראל כיום, זו התפיסה הרואה במרחב הגליל כולו, לכל דבר
ועניין, שטח פלסטיני כבוש (למשל, בשיריו של תאופיק זייד).
אין זה המקום לפרוס את מלוא תהליכי ההקצנה, הרדיקליזציה והאיסלמיזציה, המתחוללים
בדור האחרון, וביתר שאת בעשור האחרון, בחברה הערבית-הפלסטינית בישראל. אפשר
להסתפק בתיאור הכללי, שעל פיו חוגים הולכים וגדלים מתוך המגזר הערבי-פלסטיני בישראל
(ודברים אמורים, כמובן, לגבי אזרחים ישראליים), קוראים תיגר על עצם הלגיטימיות של
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אחד הארגונים המובילים במגזר זה הוא עדאלה – המרכז
להגנת זכויות המיעוט הערבי בישראל. רוח דברים זו באה לידי ביטוי בהצהרת חיפה (6002)
ובחוקה הדמוקרטית של עדאלה (7002).
לעומת זאת, בחברה הישראלית (רוצה לומר, החברה המזדהה עם ישראל כמדינה יהודית
ודמוקרטית) קיים קונסנזוס רחב ביותר – מקיר לקיר – ועל פיו השטחים שנכבשו במלחמת
העצמאות הם חלק ממדינת ישראל. השסע הפוליטי בחברה הישראלית סב סביב השטחים
שנכבשו במלחמת ששת הימים. אין כל גוף מדיני או פוליטי ישראלי, בין שהוא נמצא בגדריה
של הציונות ובין שהוא מחוץ לציונות, המערער על ריבונותה של ישראל בתוככי גבולות 5
ביוני 7691, ובכלל זה מרחב הגליל המרכזי.
קיצורו של דבר, קיים הבדל תהומי בין החברה הישראלית לחברה הערבית-פלסטינית בישראל
באשר לעצם הלגיטימיות של השליטה הישראלית על שטחים שנכבשו במהלך מלחמת
העצמאות, דוגמת הגליל המרכזי.