במלכודת הרדיקליות באקדמיה

ב-01.3.9 קיים מכון ון ליר כנס "על תמורות בקרב האזרחים הערבים בישראל" – לא

נמצא שם אדם אחד מהמרכז, מהימין שיגיב, שיעיר, אף לא אחד!

ועוד כנסים של ון ליר, הראשון במרס 8002 על "מדינה יהודית ודמוגרפית", השני

"דמוגרפיה ודמוקרטיה" (בניצוחו של עזמי בשארה). לא, אין זה שיח!

בכנס משפט וחברה 8002 של אגודת המשפט בחיפה התקיימה ישיבה על המיעוט הערבי,

אך לא היה שם ולו אדם אחד ניטרלי שיעיר, שיגיב.

בכנסי מרכז תמי שטיינמץ נמצא תמיד את תמר הרמן, גליה גולן ועמיתיהם בשמאל.

היכן הוא נציג המרכז או הימין הישראלים? וכך בכל כנס הממומן על ידי גופים אירופיים

שונים.

כנס "על גדרות והפרדה באוניברסיטת חיפה" – משתתפים דב חנין, טובי פנסטר, ראסם

חמאיסי, דן בבלי... הם לא מצאו ולו אדם אחד שיאמר ההפך.

בידי כ-002 הזמנות לכנסים, כולם במודל דומה – "שיח" הוא שיח של שמאל עם שמאל...

כ-%01 מתושבי ישראל מדברים עם עצמם ומרגישים טוב.

של חוקרי "הקרטל" ואני מתכוון רק לחברים באקדמיה? כמעט

הפרסומים

ומה בעניין

שלא תמצאו בפרסומי הקרטל בעברית ובלועזית פרסומים או ציטוטים של אנשי מרכז

או ימין או פרסומים שצריך להתמודד אתם, ומדובר בעובדות גורליות הנוגעות לישראל.

לדוגמה נציין את פרסומי בנימין נויברגר על דמוקרטיה וביטחון לאומי (האוניברסיטה

הפתוחה, 7002), את פרסומי חיים יעקבי וראסם חמאיסי ועשרות רבות שלא ציינתי – זה

אינו שיח. למרות היהירות, זחיחות הדעת, ההתנשאות, זו אינה אקדמיה, זו קריקטורה!

ומה בימין? עד לסגירת כתב העת "נתיב" שהיה ביטאון מאוד ימני, יכולת למצוא שם

במשך שנים כותבים מהמרכז וגם מהשמאל, וכך גם ב"תכלת", ואלו שתי דוגמאות בלבד,

ושלא תטעה, הימין הקיצוני מכנה אותי "שמאלן נתעב!".

כזכור לך, שימשתי זמן רב יו"ר המרכז היהודי-ערבי כאן, ואני עדיין מרצה בפו"מ המשטרתי

ובצה"ל, לא קרה ולו פעם אחת שקיימתי פאנל או דיון בו לא עמדו זה מול זה שולמית

אלוני מול רחבעם זאבי (גנדי), או יוסי שריד או תמר גוז'נסקי מול יובל נאמן, ראשי יש"ע,

איש ימין זה או אחר...

צוות ון ליר מדברים אתי על "שיח" וחושבים שהם מרשימים אותי ב"פתיחות" המזויפת

שלהם (נחזור לעניין ה"פתיחות" בחלק ב').