במלכודת הרדיקליות באקדמיה

מלחמה, יש שם ניסיון לכפות את חוקי השריעה על נוצרים או על פגאנים, אבל מה לזה

ולמאות ואלפי המהגרים שנכנסו לישראל בשנים האחרונות מאתיופיה, סומליה, סודאן,

אריתריאה, ניגריה ועיראק? כמה פליטים מדארפור ממש נכנסו לארץ? במאמרים שהובאו

כאן נמצא את התשובות.

גבירץ מסיימת את כתבתה בסיפורו של פליט סודאני היושב בארה"ב ומתאר את מנוסתם

של 000,51 ילדים אבודים מדארפור לאתיופיה, והם בסכנת טרף לתנינים ולאריות. אכן,

סיפור קשה ונוגע ללב. אילו אחד הילדים הללו היה מבקש שישראל תיתן לו מחסה כפליט

הייתי הראשון שמציע להעניק להם הגנה, ואפילו למאה מהם, אך מה לסיפור הזה ולמהגרי

העבודה המסתננים לישראל?

הכתבות של לבנת ושל גבירץ הן דוגמה למסע שקרי, הזוי ומטעה מצד "קרטל ארגוני

הזכויות" שאנו עדים לו, הנמשך לפחות חמש שנים. הם כותבים בלהט על דברים שאינם

יודעים עליהם מאום וגורמים נזק ישיר לתושבי ישראל, בעיקר לשכבות החלשות בחברתנו

ולדימויה של המדינה. מדוע אין הם כותבים על הטרור שמפעילה אירופה נגד הנכנסים

אליה?

ב-8002 פרסמה גליה צבר ספר על מהגרי העבודה מאפריקה (צבר 8002). לד"ר צבר,

שבניגוד לקודמיה מבחינה בין פליט למהגר עבודה, יש עניין להציג את הפן האישי של

המהגרים הבורחים מחיי עוני ומצוקה בחיפוש אחר חיים טובים יותר. אלא שבכל הספר

לא מצאתי דיון נוקב בצד הישראלי בפרשה, במגבלות של החברה הישראלית לקלוט מאות

ואלפי מהגרים בעוד אנו טרם פתרנו את מצוקת עולי אתיופיה או את אסון הבדווים בנגב

הצפוני, למשל.

משב רוח מרענן בנושא שאנו עוסקים בו עולה מפרסומו של נייר עמדה חדש (אבינרי,

אורגד ורובינשטיין 9002). לראשונה בישראל, אחרי שנים של השתלחות דמגוגית של

כותבים למיניהם אנו קוראים על ניסיון רציני ומתוך ראייה רחבה לתאר את ממדי התופעה

ולחפש פתרון לשאלות ההגירה לישראל. וכך הם כותבים בין היתר: "מדיניות הגירה צריכה

לתת מענה לצרכים חברתיים, כלכליים, מדיניים, תרבותיים וביטחוניים. בבואה של ישראל

לגבש מדיניות הגירה מוטל עליה לשקלל את השפעותיה על חמישה מדדים: ביטחון וסדר

ציבורי, אינטרסים כלכליים, יכולת קיבול מבחינת גודל האוכלוסייה והרכבה, זהות לאומית

וצביון תרבותי חברתי, מערכת הרווחה". והם ממשיכים ומפרטים: "יש לישראל צרכים

ואינטרסים הייחודיים לה... מדינה ייעודית שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה

עצמית. מדינה הנתונה במלחמה... מדינה מפותחת בעולם לא מפותח... מדינה קטנה" (עמ'

01 בתקציר).