הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

כיום יותר ויותר לא מתייחסים בישראל לשירות הצבאי כאל מרכיב חשוב בהתייחסות

לאזרחים. ברור שזה פוגע בדרוזים בהשוואה לאחרים. לדוגמה, ליהודים יש הרבה יתרונות

במה שקשור למציאת עבודה ולקידום בעבודה, ולדרוזים יש רק היתרון של השירות הצבאי,

ואם לא מתחשבים בזה, אז לא נשאר להם כלום ויוצא שהם רק מפסידים.. אסור גם

שיהיה יחס שווה לדרוזים ולערבים, זה לא נכון ולא צודק. במיוחד בגלל שהצעירים שלא

עושים צבא יכולים לעשות דברים אחרים ולקדם את עצמם בעבודה ובלימודים ואז יש להם

יתרונות על בני העדה שבזמן הזה היו בצבא (שם).

הוויכוח הפנימי בחברה הדרוזית לגבי מהות היחסים הרצויים ביניהם לבין מדינת ישראל

הולך ונעשה פומבי ומוקצן. ויכוח זה אף מחדד את שאלת הזהות: האם הדרוזים הם עדה

בעלת דת ייחודית או שהם לאום? בקצה האחד יש הרואים אותם כחלק מהאיסלאם

ומהאומה הערבית; בקצה האחר יש מי שרואים בהם קבוצה דתית ואתנית נפרדת וייחודית,

שנוהגת להזדהות עם השלטונות במקומות מושבה ולגלות נאמנות כלפיהם, כל עוד

מאפשרים להם לחיות את חייהם לפי אמונתם.

בחינת התנהגותם החברתית והפוליטית של הדרוזים בישראל מלמדת, כי אכן נאמנות רובם

המכריע נתונה לישראל. הקמתן של שתי תנועות חברתיות, שכל אחת מהן דוגלת באחת

משתי הגישות, מלמדת על מרכזיותו וחשיבותו של הוויכוח בנושא. המאפיינים השמרניים

של החברה הדרוזית מקנים משנה חשיבות להקמתן של תנועות אידאולוגיות אלו, שכן הן

מבליטות את המורכבות של מערכת היחסים המיוחדת בין הדרוזים אזרחי ישראל למדינה,

ותומכות במי שסבורים שאין זו מערכת יחסים סטטית ומובנת מאליה. שתי התנועות

העיקריות הפועלות בחברה הדרוזית מתוארות להלן.

– התנועה נוסדה בשנת 2791 על ידי קבוצת דרוזים בעלי דעות

ועד היוזמה הדרוזי

לאומניות, הטוענים שהעדה הדרוזית היא חלק מהאיסלאם ומהאומה הערבית. חברי

התנועה מתנגדים לשירותם של הדרוזים בצה"ל ומטיפים לחיזוק הקשרים והזיקה ביניהם

לבין הערבים. פריש טוען שהקמת התנועה הדאיגה את ישראל, מה גם שהיא קמה בסמיכות

להתפתחות רדיקליזם פלסטיני נגד המדינה, שנראה כבעל פוטנציאל לסחוף אליו גם את

). פעילות התנועה מתמקדת בתחום ההסברה ובהשתתפות בהפגנות,

Frisch

הדרוזים (3991

ויש הרואים בכך רצון לליבוי יצרים ולגרימת חיכוך ועימותים בין המפגינים לשלטונות.

בשנות השמונים הרחיבו חברי התנועה את תחומי פעילותם גם לנושא הסכסוך הישראלי-

פלסטיני, תוך הדגשת תמיכתם הגלויה בפלסטינים. בכנס שנערך בשנת 9891, זמן קצר אחרי

פרוץ האינתיפאדה הראשונה, בירכו חבריה את הפלסטינים ואיחלו להם הצלחה במאבקם.

בכנס שנערך בשנת 0991 דרש השיח' הדרוזי ג'מאל מעדי לבטל את חובת הגיוס שחלה על

הדרוזים בטענה שהם חלק מהעם הערבי-פלסטיני. במטרה להשפיע על דעת הקהל בחברה

הדרוזית נעזר ועד היוזמה הדרוזי במנהיגי העדה גם במדינות אחרות. לדוגמה, בכנס שנערך