הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

145

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

יותר, ולכן מגיע להם לקבל זכויות והזדמנויות שוות בדיוק. בגלל הבעיות הקשות שיש לבני

העדה בתחום התעסוקה, המדינה צריכה לעזור להם למצוא עבודה ובמיוחד במינהל הציבורי,

שם יש למדינה יותר השפעה ויכולת לעזור. חשוב שיהיו דרוזים בתפקידים בכירים כולל

מנכ"לים של משרדי ממשלה כדי שיעזרו לבני העדה להתקבל לעבודה בשירות המדינה וגם

שיעזרו בפתרון בעיות של העדה. זה מאוד חשוב גם כדי לשפר את היחסים בין המדינה

לעדה (שם).

השפעה אפשרית של השירות בצה"ל על הנטייה להעדיף את העבודה במינהל הציבורי

נסמכת גם על ההנחה, שמי ששירתו בצבא עשויים לזכות למידה רבה יותר של סיוע

במישור הלא-פורמלי, כתוצאה מאהדה מצד המעסיקים ומצד הבוחנים בוועדות המכרזים

שרובם יהודים. זאת, נוסף על היתרונות שהשירות הצבאי עשוי להעניק בתחומים שיש

להם חשיבות לעבודה בשירות הציבורי, כגון הכרת מערכות השלטון, ניסיון ניהולי, עבודת

צוות, שימוש בנשק, התמצאות בשטח וידיעת השפה העברית. יש להניח כי בקרב מעסיקים

יהודים ובוחנים בוועדות המכרזים תהיה נטייה חזקה יותר להעדיף את מי ששירתו בצבא,

גם מתוך רגש של הכרת תודה ורצון לתגמל אותם. ביטוי למגמות אלו נמצא בדבריו של

יוסף חסן שנאמרו בריאיון עם המחבר:

אין ספק שהשירות הצבאי של בני העדה בצה"ל משפיע על כניסתם לעבודה בשירות

הציבורי. ישנה הערכה אצל הדרוזים שמוסדות המדינה מעדיפים את אלה ששירתו בצבא

בגלל התרומה שלהם לביטחון. כמו כן... [הם] רוכשים השכלה, ידע, ניסיון וקשרים שעוזרים

להם אחר כך להתקבל לעבודה בשירות הציבורי. הבעיה היא שבמציאות אנחנו לא מרגישים

את זה וצריכים להתמודד כמו כולם. לא מתחשבים גם בבעיות המיוחדות שיש לעדה, כמו

למשל בנושא המגורים בצפון המדינה וההשכלה והניסיון שלפעמים אין בגלל השירות בצבא

(שם: 03).

כבר צוין שההנהגה הדרוזית הסכימה שבני העדה ישרתו בצבא, אך דרשה שהדבר ייעשה

במסגרת יחידות נפרדות. בעקבות השינויים הרבים שחלו בדפוסי שירותם בצבא עולה

השאלה, אם עדיין ישנה הצדקה לקיומן של יחידות דרוזיות נפרדות. הבנת סוגיה זו עשויה

לתרום להבנת יחסם לשירות בצבא בכלל ובצה"ל בפרט. הנתונים בטבלה 21 מציגים את

התוצאות שהתקבלו בנושא.

הנתונים מלמדים, כי %06 מהדרוזים סבורים שאין הצדקה להמשך קיומן של יחידות

דרוזיות נפרדות, לעומת %04 התומכים בהמשך קיומן. בהתייחס לקבוצות השונות, מעניינת

העובדה שהעובדים במינהל הציבורי תמכו בשיעור גבוה יותר בביטול היחידות הנפרדות

(%08 לעומת %06) מאשר החיילים בשירות סדיר (%94). ההנחה היא, כי העמדות

של החיילים עשויות לנבוע מההתמודדות שלהם עם הקשיים במהלך השירות בצבא.

בדיקת העדפה לגבי סוג היחידה שבה הם רוצים לשרת העלתה ממצאים חד-משמעיים.