40
שיאה של האסטרטגיה הצפון
91
רחבת הקף על כל המרכזים העירוניים של דרום וייטנאם.
וייטנאמית הייתה בהטלת מצור על בסיס המארינס בקה סאן. החשש האמריקני מפני
דיאן ביאן פו אמריקנית הביא את הפיקוד האמריקני לשלוח כוחות רבים אל כל בסיס
שהותקף, ובכלל זה גם לקה סאן. אך למרות כל הקשיים הונחו חיישנים רבים. מפקד
( טען כי לולא החיישנים,
Lownds
כוחות המארינס בקה סאן, קולונל דיויד לאונדס )
שגילו את מיקומן של היחידות הצפון וייטנאמיות סביב הבסיס ואת מיקומן של יחידות
תגבורת, עתודה ולוגיסטיקה, הרי אבדות המארינס היו גבוהות בהרבה. לאונדס טען זאת
בפני וועדת חקירה של הקונגרס אשר התכנסה ב-1791 על מנת לקבוע את יעילותם
של החיישנים מול העלות הכספית הגבוהה שהושקעה בהם. אחד המדענים מקבוצת
טען בפני וועדת החקירה כי היו אלה החיישנים שהכריעו את
Jason Division
החשיבה
הקרב לטובת ארצות הברית. ייתכן כי החיישנים הצילו את המארינס, אך מתקפת טט
בכלל, והמצור על קה סאן בפרט, הביאו לסיום העבודות על 'קו מקנמרה' מבלי שבנייתו
הושלמה. הסיבה לכך הייתה כי מול הכוחות האמריקניים לא עמדה חזית ליניארית, אלא
הם היו מוקפים ב-063 מעלות והנחת החיישנים בצורה לא ליניארית תמכה במאמצי
הלחימה של ארצות הברית, כיוון שהחיישנים זיהו ביעילות את כוחות האויב וכיוונו את
מסקנות אלו הביאו את
92
כוח האש האמריקני )קרקעי ואווירי( אל עבר נוכחות האויב.
הפיקוד האמריקני לזנוח את האופי הליניארי )וההגנתי( של המכשול.
(1972-1966)
י
II
המאבק נגד נתיב הו צ'י מין: שלב
בפרקים הקודמים ניתנה סקירה קצרה אודות התפתחות הנתיב וניתוח הפעולות
האמריקניות הראשונות כנגדו. עם ההסלמה במלחמה והגברת המעורבות האמריקנית,
חיפשה ארצות הברית דרכים נוספות לחסימת נתיב הו צ'י מין יחד עם שדרוג היכולות
ההתקפיות שכבר נוסו. מבחינת ווסטמורלנד, הדרך המבצעית היעילה ביותר לחסימת
הנתיב הייתה לאייש את קו הגבול בין דרום וייטנאם לצפון וייטנאם ולעבר לאוס עד
תאילנד בכוח בין לאומי. המסווה לפריסה זו הייתה הארכת כביש מס' 9 )ציר האורך
מדרום וייטנאם אל לאוס(, ועל מנת לאבטח את בניית הכביש עמדו להיפרס גייסות רבים
אשר היו מהווים מסך אבטחה נגד ההסתננות. תוכנית זו לא אומצה על ידי וושינגטון.
במהלך 6691 ו-7691 הכין המטה של ווסטמורלנד תוכניות מפורטות לפלישה ללאוס על
.
Tucker,
Vietnam
, 133-136
19 על האסטרטגיה הצפון וייטנאמית ראו:
29 בסיס המארינס בקה סאן נבנה על מנת לנסות ולחסום את החדירה הצפון וייטנאמית מכיוון לאוס,
כחומר קו חזית ליניארי. המתקפה העיקרית על הבסיס הייתה ממזרח, מתוך דרום וייטנאם עצמה,
כלומר מבנה לא ליניארי לחלוטין המעיד על המצור ההיקפי שהוטל על הבסיס.