החינוך הטכנולוגי בישראל והשפעתו על חיל החימוש

7 / 29

7
מבוא
זה שנים רבות שהחינוך הטכנולוגי במערכת החינוך העל-יסודית בישראל הולך
ומצטמצם. למגמה זו השפעה על המשק בישראל, על צה"ל בכלל ועל חיל החימוש
בפרט. מטרת עבודה זו היא לבחון השפעה זו, ובייחוד את השפעת הדבר על יכולתו של
חיל החימוש להעמיד כוח אדם מקצועי ואיכותי לביצוע משימותיו. העבודה מתמקדת
בנתוני העשור האחרון.
המערך הטכנולוגי בצה"ל מוגדר כאחד המערכים הקריטיים שלו מבחינה אסטרטגית
ומבחינת ההיקף של מקורות כוח האדם המשרתים במסגרתו (כ-%51 מכלל חיילי
החובה). צה"ל מבסס את כוחו על יכולות טכנולוגיות מתקדמות, המחייבות מענה
בכוח אדם מיומן ובעל ידע טכנולוגי מגוון מטכנולוגיית ההייטק ומהטכנולוגיה
), ובהיקפים גדולים. בהתאם לכך מדגיש צה"ל את חשיבות lawtechהמסורתית (
ההכשרה המקצועית והטכנולוגית הניתנת לפני השירות הצבאי, ומשקיע משאבים
רבים בשימור החינוך הטכנולוגי ובהרחבתו.
נתוני צה"ל מצביעים על כך שבעשור האחרון ירד מספר בוגרי העל-יסודי בחינוך
הטכנולוגי בסך המתגייסים לצה"ל בשיעור משמעותי של כ-%5.4 (בשנת 7991 שיעור
בוגרי המסלול המקצועי עמד על %12.31 ובשנת 8002 הוא עמד על %58.8 בלבד).
לכן נאלץ צה"ל להכשיר מן היסוד %54-%55 מבוגרי המסלול העיוני במקצועות
טכנולוגיים במהלך שירותם הצבאי. לעניין זה נודעת השפעה על חיל החימוש, שהוא
חיל טכנולוגי העוסק בפיתוח אמצעי לחימה לצבא היבשה ובתחזוקתם. בוגרי החינוך
הטכנולוגי בחיל החימוש הם תשתית קריטית לתפעול ולתחזוקה של מערכות הלחימה
1של צה"ל – הם הבסיס למערך הטכנולוגי של חיל החימוש בקבע ובמילואים.
בהתאם לתפיסות הלוגיסטיקה המקובלות בצבא היבשה לרבות תפיסת התחזוקה,
מקצועיותו של החייל הטכנולוגי בדרג השדה היא קריטית לשמירה על הרציפות
וההמשכיות של כוחות צה"ל במלחמה (גופר וטלמור 8002; זאבי 9991). לצה"ל אין
יתרון כמותי באמצעי לחימה על האויב, ויתרונו האיכותי הוא בגדר "מכפיל כוח", ואף
יותר מזה בעת מלחמה (קראוס 8002). במלחמת יום הכיפורים החזירו אנשי התחזוקה
1 ריאיון עם אסנת לוי, ראש ענף קדם-צבאי במפקדת קצין החימוש הראשי, 9002.4.6. כל תוכני הראיונות
שסייעו בעבודה זו נמצאים בכתובים אצל המחבר.