Background Image
Next Page  71 / 74 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 71 / 74 Previous Page
Page Background

70

ככה זה כשקרובים לגבולות הלאומיים ולמציאות.

עד כאן הקטע (עם תיקונים קלים) שנכתב במהדורה הראשונה של המסמך, כארבעה

חודשים לפני מלחמת לבנון השנייה. כמה צדקנו כשבאנו בטענות על העיוורון התל

אביבי של המציאות בבקשות לצמצום צה"ל. וכמה צדקנו בביקורתנו החריפה על

התקשורת ועל עיתון "הארץ".

ב-70.21.9 התקיימה (בתל אביב) ועידת העסקים לישראל. הוזמנתי להציג בה את

המסמך "מדינת תל אביב – איום על ישראל", והופתעתי מהתגובות החמות שקיבלתי

ממאות המאזינים. בין היתר אמרתי (עמדו לרשותי עשר דקות) כי תל אביב מייבשת

את השוליים וחייבים להחזיר אותה לחיק מדינת ישראל. ב-06 השניות האחרונות

אמרתי: "חוץ מזה, התכנסות היהודים לתל אביב תגרום לכאוס תכנוני בעיר, לבעיות

סביבתיות, וכבר יש נתונים על תחלואה בעיר". ראש עיריית תל אביב רון חולדאי

קם לדבר אחרי ואמר בין היתר: "אם תל אביב לא תתחבר שוב לגליל ולנגב זה יהיה

אסון...", והוסיף כי כראש עיר יש לו בעיות שונות בעיר עצמה, ובתור דוגמה סיפר

על חסר בית מבאר שבע שעליו לטפל בו. דבריו הופרעו על ידי כמה צעירי שמאל

אנרכיסטי, אך הוא קצר תשואות רבות מן הקהל.

ומה נכתב על פאנל זה בתקשורת תל אביב? "סופר דיבר על מחלות נוראיות ורון

חולדאי על ההומלס מבאר שבע". יממה תמימה עסקה התקשורת ב"הומלס" הידוע,

ואותי שאלו כמה עיתונאים עילגים על השחין והדבר הצפויים לנו... איש מהם לא הבין

שדיברנו על הבעיות הקיומיות של ישראל. אוי לה לחברה שעיתונאים כאלה מכתיבים

לה את סדר היום הלאומי.

האם התקשורת בכלל בודקת את עצמה? האם במערכת "הארץ" התקיימה ולו

רק ישיבה אחת שעל סדר היום שלה השאלה מה חלקה-היא ברקע שהוביל למשל

למלחמת לבנון השנייה? הרי הם אלה שטיפחו את ארגון "ארבע אמהות", הם אלה

שנתנו במה למי שטענו שיש פרטנר, שדרשו לצמצם את צה"ל ועוד דברים מסוג זה

שחלחלו לאליטה התל אביבית, זו שאחראית לצה"ל, לתקציבו, לרוח הלחימה שלו

ולהשתמטות ממנו. אנשי "הארץ" אחראים במידה לא מעטה לאווירה הזחוחה

השוררת במדינת תל אביב, בעוד המציאות כה נוראה. אני חוזר ושואל: האם מישהו

בעיתון מצא לנכון לדון ולו פעם אחת בשאלות אלו?