Background Image
Next Page  70 / 74 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 70 / 74 Previous Page
Page Background

69

ולהפגין אטימות כזאת כלפי מצבה הביטחוני של ישראל.

בכתבה קודמת (40.9.62) מתלוננת זנדברג כי אנו יהודי ישראל מעוניינים לייהד את

הגליל (חס וחלילה!), וכי אנו רואים בערביי ישראל איום קיומי. כמה נפלא להתנתק

מההוויה היום-יומית בשוליים הלאומיים ולהיות חסיד אומות העולם בתל אביב.

עקיבא אלדר הוא עיתונאי בכיר באותו עיתון, ובשטיפת מוח בלתי פוסקת הוא

מגלה לנו, מזווית ראייה כל כך תל אביבית, כי יש פרטנר, יש עם מי לדבר. אין לו

שום מושג על פער כלכלי של 02:1 בין היהודי הישראלי לשכנו הפלסטיני מעבר לגדר

(בין מקסיקני לאמריקני הפער הוא 4:1 בלבד!). אין לו מושג על הכותל, הר הבית,

ירושלים, זכות השיבה, פרוזדורים, "מחיקת" טראומת הנכבה, אי קבלת היהודים

למזרח התיכון מסיבות דתיות, חברתיות, לאומיות, כלכליות ועוד. מדי שבוע הוא

מספר לנו בעיתונו כי יש פרטנר, כי יש עם מי לדבר! עיתונאי שכנראה אינו מבין

מהו הסכסוך, קוסמופוליט תל אביבי המנותק מהגבולות, מהשוליים הלאומיים

ומהמתרחש בהם, משפיע בכתבותיו על האליטה התל אביבית ומערבב בעבורה את

המציאות עם סיפורים וירטואליים תלושים מן המזרח התיכון. וכך הוא כותב ב-50.7.1

הפתולוגיה המרכזית

עם פרופ' ישראל בר טל: "באשר לאיום הקיומי על ישראל: זוהי

" (ההדגשה שלי. א"ס). משפט המעיד על בורות בענייני ביטחון

של החברה היהודית

ובהיסטוריה של המאה ה-02 בכלל ושל עמנו בפרט.

וכך מספרים לתושבי מדינת תל אביב על השמנת ועל הכסף, ומדווחים להם כי יש

פרטנר ויש עם מי לדבר, ורק אנחנו הרעים מציקים לפלסטינים על לא עוול בכפם,

מטרפדים כל ניסיון להגיע לשלום צודק. כך מעצבים את סדר היום הלאומי, ומכאן

קצרה הדרך להמליץ על צמצום צה"ל, לדכא את שירות הביטחון הכללי, לוותר על

החקלאות (נציגה הקלאסי של הקבוצה הדוגלת במדיניות כזאת הוא נחמיה שטרסלר

מ"הארץ" – מדיניות שאם תתממש, תהיה אסון ביטחוני ואסתטי. כלכלן תל אביבי זה

אינו מבין כי חקלאות היא עניין כלכלי רק אחרי יתרונותיה הסביבתיים, הביטחוניים,

האסתטיים והתרבותיים), וכמובן לוותר על השוליים הלאומיים, שכן בבואנו לשם

אנו גורמים עוול לאזרחים שווי זכויות ודורשי טובתנו... בקיצור תנו לנו את תל אביב

וחכמיה, והכול כבר יסתדר!

במספר עבודות מחקר שנערכו לאחרונה בישראל נמצא מתאם בין היותך תל אביבי

לתחושתך הקוסמופוליטית ולהעדפתך את העיסוק בבעיות חברה, בעוד בקרב

תושבי השוליים היהודיים עומדות בראש סדר העדיפויות שאלות הביטחון.