77 / 86
75
סיכום
חיבור זה ביקש להציג מכלול רחב של אתגרים כבדי משקל, המונחים לפתחה של מצרים וראשיה.
תהיה זו טעות לראות באתגרים אלה סוגיה פנימית מצרית, שכן השלכותיה רחבות וישפיעו גם על
ישראל. לא במקרה מסמך זה הדגיש היבטים גאוגרפיים וגאופוליטיים המשפיעים על מצרים ועתידה,
שכן אנו גורסים, ולא רק במסמך זה, כי אלו הם הגורמים המכריעים החורצים את המציאות. יחד
עם זאת ברור לנו שצרותיה או אתגריה של כל מדינה, ובודאי במקרה המצרי, אינם רק תוצאה
דטרמיניסטית של הגאופוליטיקה אלא יותר מזה.
מצרים קורסת, כפי שפירטנו בכל דבר ועניין. היא אינה מסוגלת להתמודד עם בעיות קשות בכלכלה,
במשק המים ובעיקר בחקלאות. היא סובלת מאבטלה גואה, נתונה במשברים במשק האנרגיה,
התחבורה, התיירות והתעשייה. מחירי המזון במדינה עולים, כמו גם תסיסת עניי מצריים. ממצרים
בורחים טובי המוחות. החינוך במדינה, מגני ילדים ועד לחינוך הגבוה, טעון התחדשות. כל זה קורה
לצד החלשות של מעמד הביניים, על רקע תחושת חוסר ביטחון אישי של תושבי המדינה. ואי
אפשר לסיים רשימה קשה, אם כי חלקית, זאת מבלי להזכיר את מערכת המשפט המושחתת בפרט,
ואת השחיתות בכל שכבות החברה המצרית בכלל.
עם זאת נסכם את מצבה הגאואסטרטגי של מצרים המודרנית לפי סדר הצגת הדברים בחיבור.
בפרקים הראשונים תוארו הגורמים הגאוגרפיים הפיזיים שעיצבו את מצרים, ובראשם הנילוס, שבו
תלויים חייה. לשינויי האקלים, כתוצאה מהתחממות הגלובלית, השלכות קשות על הכלכלה ועל
החברה המצרית.
בדיון הדמוגרפי הובהר, כי לקצב הגידול העצום של האוכלוסייה המצרית ולפריסתה בשטחים
מצומצמים ישנן השלכות קשות בארבעה תחומים מרכזיים: עיור, מים, חקלאות ומשילות. נדונה
ההגירה הפנימית מן הכפרים אל הערים הגדולות, שם נוצרו משכנות עוני בשוליהן ונשמרים דפוסי
חיים מסורתיים. ההגירה אל מחוץ למצרים היא בעיקר מקור הכנסה לכלכלה המצרית ויש בה משום
תרומה לצמצום האבטלה ולחדירת טכנולוגיה וידע מתקדמים למדינה. המחיר הוא בריחת מוחות
ופגיעה בצמיחה הפוטנציאלית.
בפרק שהוקדש לנושא המים וליחסי מצרים עם סביבתה האזורית מבחינה זו הודגש, כי מצרים
רואה בשמירת זכויותיה במי הנילוס אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה עד כדי עילה למלחמה. מנגד,
למדינות השוכנות במעלה הנהר יש טענות כבדות משקל לשינוי החלוקה הקיימת של מי הנילוס.