תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

הימצאות ממושכות או קצרות, וכן מרכזי הפיקוד והקשר עם כל התשתיות הנלוות )צבאיות

ואזרחיות(. גם בתוך הרצועה יש שפע של "מנהרת מלכודת", שנבנו מראש למקרה של

כניסת כוחות צה"ל לפנים הרצועה.

עם חשיפת ההיקפים של מערכת המנהרות שנבנו בעזה בשנים האחרונות התבקשה מאליה המסקנה,

שחמאס נעזר בניסיונן העשיר של מדינות שעשו במנהור שימוש טקטי ואסטרטגי יעיל במהלך

מלחמותיהן: צפון-קוריאה, וייטנאם, אפגניסטן. ההשקעה הכלכלית במנהרות חמאס מוערכת

במאות מיליוני דולרים, אם לא במיליארדים. סכומים אלה מתקבלים על ידי הכפלת המחיר של

בניית מנהרה אחת המקשרת בין רפיח המצרית לרפיח הנוגעת בעזה )1-2 מיליון דולר( במספר

המנהרות שכבר נחשפו ואף הושמדו על ידי מצרים. המספר הזה עבר ביולי 4102 את הסף של

007,1 ויש לאמוד אותו ב-000,2. מספר מנהרות הלחימה בגבול ישראל טרם נודע, אך ההנחה היא

MEMO

שהשקעה בהן גבוהה יותר מזו שבמסחריות )4102

מיותר לפרט איך הייתה נראית עזה לו היו משקיעים את המיליארדים, את כוח העבודה, את חומרי

הבנייה ואת הזמן שבוזבזו על בניית המנהרות בשיפור תשתיותיה של עזה ובשיפור רמת החיים של

Sherwood

אזרחיה, שלא לדבר על הפגיעה בכלכלת עזה אחרי חסימת תנועת הסחורות ממצרים )

and Balousha

2013

מכלול המבנים התת-קרקעיים שנחשפו בעזה מזכירים אם לא ערים תת-קרקעיות שלמות, אז

לפחות מערכת של רכבת תחתית על רוב תשתיותיה הנלוות. בחלק מן המנהרות נמצא מסילות, קווי

מתח גבוה, צינורות מים, דלק, גז ואמצעי קשר מתקדמים. התחזוקה והשימוש בתת-קרקע בעזה

נעשים ביעילות של גוף צבאי מודרני לכל דבר ועניין ועל פי נהלים מדוקדקים. קיימת חלוקה על

אזורי אחריות של כל חלק במכלול המנהרות. דגש מיוחד הושם על ביטחון השדה שסביב המנהרות.

לכל מנהרה או חלקה יש אחראי משלה שמופקד על תפקודה בלבד. חשיפת חלק אחד של מנהרה

לא מבטיחה אוטומטית את קריסתה של המערכת כולה. חלק מהמנהרות הן אוטונומיות, חלקן

מקושרות לסמוכות להן ויש מנגנונים שבמקרה הצורך קוטעים את הקשר הפיזי ביניהן )באמצעות

פיצוץ או דרכי חסימה כלשהן(.

עומק המערכות התת-קרקעית רב יחסית – יש בהן המגיעות ל-03 מ' ויותר. בחלק מן המנהרות

יש כמה קומות או מפלסים, כלומר באותו התוואי, עוברות מנהרות אחדות זו מתחת לזו, ולאלו עוד

יש פיתולים, מחלפים וצמתים בגדלים שונים וכן פתחי יציאה וכניסה מוסווים היטב או "מוגנים"

בתשתית אזרחית מגוונת. עצם התוואי של מנהרות רבות עובר מתחת לבתי מגורים, מסגדים, בתי

ספר, גני ילדים, בתי חולים ועוד.