ירדן הממלכה ההאשמית, מדינת חיץ על סף משבר

כ-000,004 נפשות בעקבות הפיתוח בצד המזרחי, כך שכבר ב-7691 אוכלוסיית ירדן שילשה את

עצמה והגיעה עד לכ-5.1 מיליון נפש. שינוי המאזן הדמוגרפי של המדינה היה חד: הפלסטינים היוו

כשני שלישים מאוכלוסיית ירדן המקורית. במלחמת ששת הימים נוספו אליהם 000,081 פליטים

משטחי הגדה המערבית, ומאז הם נקראים "העקורים".

חרף היותם רוב מוחלט של האוכלוסייה, מעמדם של הפלסטינים לדורותיהם מורכב. אמנם במרוצת

הזמן רוב הפלסטינים זכו במעמד ואף באזרחות, אין להם השפעה על הנעשה בממלכה, ומעמדם

נחות – אם לא לפי החוק, הרי בהתאם למסורת ולהלך הרוחות. כ-033 אלף עדיין שוהים במחנות

UNRWA

פליטים. לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח התיכון )

מדובר כיום )4102( בכ-70.2 מיליון נפש )לרבות צאצאי הפליטים ובני זוגם(. לפי הערכות אחרות,

מספר הפלסטינים או הקשורים בהם בירדן הוא 5.3-5.5 מיליון נפש.

מלבד פלסטינים קלטה ירדן מהגרים ופליטים אחרים. בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה )1991(,

שבה עמדה ירדן לצד עיראק, נכנסו לתחומה יותר מ-004 אלף פליטים מעיראק. עם תום המלחמה

לא כולם שבו הביתה. בעקבות נפילת שלטונו של סדאם חוסיין אחרי מלחמת המפרץ השנייה והאי-

סדר שנמשך בעיראק עד היום, שוהים בירדן בשנים 7002-4102 כחצי מיליון פליטים ממדינה זו.

על פי נתונים רשמיים, רק כ-36 אלף פליטים עיראקים חיים בתחומי הממלכה, אך ייתכן שמאות

אלפים נשארו בירדן וזכו במעמד תושב בשל קשרים משפחתיים, או שעדיין נמצאים במעמד לא

חוקי ואינם מסתייעים בגופים האמונים על תמיכה בפליטים, ועל כן אינם נכללים בסטטיסטיקה.

המתיחות החדשה שנוצרה בעיראק בקיץ 4102 מאיימת להציף שוב את ירדן בפליטים משם, והפעם

על רקע של קרע הולך וגובר בין שיעים לסונים והתחזקות תנועות סוניות קיצוניות שמקורן

בסוריה, ושמטרתן – יצירת מדינה סונית בשטח הלבנט.

בשלוש השנים האחרונות )בשנים 1102-4102(, בעקבות מלחמת האזרחים האכזרית בסוריה, הגיעו

לשטחה של ירדן מאות אלפי פליטים מסוריה. נכון לקיץ 4102 יש אומדן רשמי המדבר על 000,506,

אבל מקורות אחרים טוענים למספר כפול )כלומר מעל למיליון סורים(, וככל שהמלחמה בסוריה

נמשכת והתשתיות שם קורסות מספר הפליטים הולך וגובר כל הזמן. התחזיות אינן צופות את שובם

UNHCR

של פליטים אלה לביתם, שכן שקט בסוריה אינו נראה באופק )4102

למצב זה יש השלכות גאו-דמוגרפיות דרמטיות על עתידה של ירדן. שיעור הפלסטינים ירד פלאים,

הפסיפס האתני-דתי-לאומי השתנה לבלי הכר, ובמצב זה ספק אם המשטר ההאשמי יוכל להמשיך

ולנווט את הממלכה. התמונה נעשית מורכבת יותר, כשמביאים בחשבון את תהליכי קריסת המדינות

הסובבות את הממלכה ואת עלייתן של תנועות סוניות קיצוניות ביותר במרחב הקרוב. יותר מדי

פליטים שנכנסו לממלכה באים מקבוצות קיצוניות מכל הסוגים והמינים. אם נשקלל את כל