האופציה הימית השדרה הכחולה

בחוף בחזית רחבה של איומים – מעליית פני הים דרך הסופות הקשות, והתוצאות כבר נראות

בשטח כמו התמוטטות חופי הכורכר בחופי השרון, ולא רק בו. וכל זאת עוד בטרם דנו באיומים

על חוף הים מידי האדם, שכבר עצר את זרימת החולות לאורך חופיו על ידי דורבנים אל תוך הים,

הקמת סכר אסואן, הבנייה, גניבת החול, הובלת השפכים! מיהו האחראי לבדוק את השפעת ייבוש

הים על כל המערכות הרגישות שציינו?

משרדי ממשלה המעורבים בנושאי חוף הים והים הם: משרד הביטחון, האוצר, התיירות, ביטחון

הפנים (משטרה), הבינוי והשיכון, התחבורה, איכות הסביבה, הפנים, החקלאות, התשתיות הלאומיות

(ובתוכו גם המכון לחקר הימים והאגמים, לדוגמה), המשפטים, החוץ (עקב אמנות רבות שישראל

חתומה עליהן בכל הנוגע לים) ומשרד החינוך (החינוך הימי).

מלבד משרדי הממשלה נמצא גופים קרובים כרשות הנמלים, מינהל מקרקעי ישראל, רשויות

מקומיות, הגופים הירוקים, אנשי המגזר הפרטי ובהם תעשיינים, יבואנים, יצואנים, תיירות, קבלנים.

למעשה, הרשימה ארוכה וסבוכה אף יותר, שכן בכל משרד ממשלתי ישנם אגפים שונים שחלקם

נמצאים בניגודי אינטרסים עם אגפים אחרים. מיהו אפוא הגוף שיש לו הסמכות להכתיב מדיניות

כזו או אחרת ובמקרה שלנו את "ייבוש הים"? גוף שיהיה מקצועי: א-פוליטי-ענייני. האם אפשר

בכלל להקים גוף כזה? בכל הסבך הזה, ובטרם ניגשים לביצוע, יש לתת את הדעת על הפן המשפטי.

המערכת המשפטית צריכה להיכנס לתמונה כדי לתת תשובות כמו, מי אחראי לאזור בו יוקמו

איי הים? הרי הים שייך לכל אדם בכדור הארץ, למי אם כן שייכים איים אלו? מי אחראי למים

הטריטוריאליים והכלכליים? מהו אותו גוף משפטי חדש ששמו אי מלאכותי א' או ב' או ג'? האם

נוסף על עשרות החוקים והאמנות שכבר נחקקו בעניין הים יש צורך בחקיקה חדשה? יש לנו חוקים

לשמירת הסביבה, המים, החוק למניעת זיהום הים, פקודת הנמלים, פקודת הדיג, חוקי הזיפזיף, חוק

העתיקות, חוקי התכנון והבנייה – נראה שהאיים יהיו אתגר לכל חוק ואמנה מאלה שמנינו ושלא

מנינו.

המסקנה ברורה: בטרם יוחלט על התחלת מבצע לייבוש קטעים בים, והזמן דוחק מאוד, יהיה צורך

להכין גוף לאומי מתאם בין כל הגופים שציינו כאן, גוף שיוכשר משפטית, כדי לקדם את המפעל

החדשני הזה, ובה בעת לשמור על חופי הים גם לדורות הבאים.

אין ספק שמהלך דרמטי כמו זה שאנו מציעים יזעזע את כל המערכות שתיארנו כאן. גורמים רבים

– כלכליים, לאומיים, פוליטיים ופרטיים – ירוויחו מייבוש הים, ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה,

אבל נראה לנו שמדינת ישראל תצא נשכרת ממהלך אמיץ זה.