146 / 162
145
המרחב הכללי ולעצבו על פי תפיסתה – ידה הייתה על התחתונה, ולמרות מחאותיה והפגנותיה,
הציבור הכללי התנגד ליוזמות החרדיות השונות וסיכל אותן. חרף המתחים הרבים נעשו ונעשים
מאמצים כבירים הן מצד החרדים הן מצד הציבור הכללי לשמור על הסטטוס קוו. עם התחזקותה
המספרית של החברה החרדית בשנים האחרונות וחדירתה לקונסנזוס הישראלי חל כרסום במעמדו
של הסטטוס קוו, ובעלי אינטרס בשני הצדדים מנסים להפעיל את כוחם במטרה להפר את האיזון
הקיים.
דומה אפוא כי יהיה קשה לבחון את החברה החרדית כפי שהיא עצמה הייתה מבקשת לראותה:
מלוכדת, הומוגנית מסוגרת וקופאת על שמריה, כפי שציוו עליה רבניה ומנהיגיה עוד בימי הגלות
באירופה. הלכה למעשה, החברה החרדית איננה עוד חברה מסוגרת כפי שהייתה בעבר, ושעריה
נפתחו (לעתים שלא מרצונה) לרעיונות, לתפיסות ולשינויים שונים שבעבר היא סירבה לאמצם. בין
השינויים הבולטים שהתחוללו בשני העשורים האחרונים ניתן להזכיר את התהדקות האינטראקציה
עם הציבור החילוני, השתלבות של חרדים בשוק התעסוקה הכללי, חדירת האינטרנט והמחשב
לחלק מהבתים החרדיים, אימוץ קהל של חוזרים בתשובה והתפתחות של תרבות צריכה, פנאי
ונופש. במידה מסוימת, גם העלייה ברמת ההכנסה וניצני ההתפתחות של זהות ודעה אינדיווידואלית
ועצמאית שאינה פרי הכתבה של מנהיג או של קהילה מבטאים את התמורות שהתחוללו בחברה
החרדית. שינויים אלו כאמור אומצו בעוצמות שונות בקרב המגזרים בחברה החרדית והטביעו בה
את חותמם, עיצבו אותה מחדש ושינו בה את יחסי הכוחות בין מנהיגים למונהגים, בין קודש לחול
ובין מותר לאסור.
אפילוג
אתגרים רבים ניצבים בפני החברה החרדית הישראלית בת זמננו. אתגרים אלו מזמינים את הציבור
החרדי ואת ההנהגה החרדית להכריע בענייני חינוך, פוליטיקה וכלכלה, לפעול ולהתפשר בענייני
תעסוקה וחברה, לפסוק מחדש ולהתאים את הקודים החברתיים והקהילתיים והמרחביים בהתאם
להלכי הזמן ולחברת הרוב. לא אחת, שינויים אלו, בין שנעשו מתוך השלמה ובין שנעשו מתוך ויתור
או באמצעות מאבק, הובילו את החרדים לצמתים שנדרשה בהם הכרעה או החלטה על עיצוב מחדש
של אורחות החיים. כך למשל, שילוב החרדים בעבודה ובאקדמיה הוביל לחשיפה (במספרים שטרם
הוכרו במגזר קודם לכן) לתקשורת הווירטואלית, לתרבות החילונית, לתרבות הצריכה ובה במידה
להתפתחותן ולהתחזקותן של קבוצות בעלות רוח מודרנית וגמישה יותר בחברה החרדית. לצד זה,
בשנים האחרונות, בשל האדרת הפרקטי והאינטגרטיבי, מתחזק כוחה של ההנהגה המוניציפלית
הדוגלת בהתאמת החברה לכלכלה ולחיי החברה העכשוויים וזאת על חשבונה של ההנהגה הרוחנית
המבקשת לשמר ככל האפשר את הסדרים הישנים.