4 / 5
4
בישראל? ולסיום אני שואל: מה עתידה של העלייה לארץ מן המערב בתרחישים
שרמזתי עליהם?
כמובן, אפשר להחליט שכל שבטי האמזונס ואגן קונגו וגם מקצת מתושבי הודו הם
יהודים, או בתושיית משרד החינוך ומשרד הדתות להופכם לכאלה, והם יהיו התשובה
לאתגרים האדירים הניצבים בפני ישראל בעשורים הקרובים.
ומה עושים באמת וללא חזיונות?
פתחתי בשאלה מה עושה הדמוגרפיה לישראל ולעתידה. התשובה ברורה מאליה:
אסור להגיע למדינה אחת מן הים לירדן, וגם לא עד המדבר!
אסור לדחות את פתרון שתי המדינות, לפחות כלפי הקהילייה הבין-לאומית החשובה
לנו. ואם אין עם מי לדבר – ואני חושב שאכן אין לנו פרטנר כזה – יש לקבל עוד
ועוד החלטות חד-צדדיות כמו סגירה הרמטית של ישראל מן העולם שאין אנו שייכים
אליו. יש למנוע הרחבת התנחלויות מעבר לגדר ההפרדה ולספח את בקעת הירדן, שכן
החזית המזרחית חיה, נושמת, ועתידה לבעוט.
יש להתמקד בפתרונות של איכות חיים בחברה כה צפופה כישראל של היום ושל
מחר, כי אם לא יושם דגש על עניין זה, יברח מיטב הנוער הישראלי מארץ יקרה זו.
אמנם אין זה פופולרי לעסוק בפיזור אוכלוסייה, בחינוך ובהנחת תשתיות שמחירם רב
והתוצאות של ההשקעות יגיעו רק בקדנציה של מישהו אחר, אך אלה צריכים להיות
תיים, וזה ההבדל בין מנהיגים לפוליטיקאים קטנים
ִ
השיקולים של מנהיגים אמ
ועלובים. למותר לציין שאנשי האוצר של 0102, שרובם אנשים צרי אופקים ובורים
בנושאי הסכסוך המסובך שאנו מתבוססים בו, אינם מתאימים לאתגרים כאלה, ויש
להחליפם מיד.
השימוש בביטויים כמו "בעזרת השם", "יהיה בסדר" ו"אל תגזים", והליכה אחר
הטעיות מכוונות של צוותים ישראליים-אמריקנים ושכמותם אינם כלים ראויים
להתמודדות עם הנושא שהוצג כאן.
אינני בטוח שהמבנה השלטוני הנוכחי יכול לתת מענה לאתגרים שהוצגו כאן. כדאי
לנסות משטר נשיאותי ובחירות אזוריות, אולי כניסיון אחרון למנוע משהו נורא
שאורב בפינה.