נוער ובוגרי משגב לאן?

. 5 5 היפרדות חבל קוסובו מסרביה והכרזת עצמאותו באופן חד-צדדי. קודם לכן

התפרקותה של יוגוסלביה כולה מן הליבה הסרבית (ביסטרוב וסופר 6002: 31).

מאפייני הגירת הפנים בישראל

הגירת אוכלוסייה פנימית היא גורם משמעותי בפריסת האוכלוסייה ברחבי הארץ.

בשנת 6002 לבדה דיווחו יותר מחצי מיליון תושבים, שהם כ-%8 מאוכלוסיית ישראל,

על שינוי מען. כ-%02 מתוכם עברו ממחוז למחוז (למ"ס 6002: 3). המהגרים בין

היישובים הם בדרך כלל קבוצה ספציפית באוכלוסייה, בעיקר מבחינת הגיל. על פי

בדיקת נתוני מהגרים בין היישובים על פני מספר שנים, בסוף שנות התשעים, תושבים

בגיל 02-43 מהגרים בשיעור גבוה בהרבה משאר הגילים (יותר מ-%04 מכלל המהגרים

בין היישובים), רובם זוגות צעירים בשנות השלושים לחייהם ורווקים אחרי השירות

הצבאי (סיקרון 4002: 722).

קיימים מספר נתיבי הגירה פנימית עיקריים:

מעבר מיישובים בפריפריה ליישובים במרכז בעלי סטטוס נמוך יחסית (גלעיני משנה

מדרגות נמוכות), ובהמשך מעבר לערים הסמוכות לתל אביב (לגלעין המרכזי). המניע

המרכזי לנתיב הגירה זה הוא הזדמנויות התעסוקה הרחבות יותר ככל שמתקרבים

למרכז בקבוצת הגיל הצעירה יותר (משוחררי צבא בראשית שנות העשרים לחייהם).

גם הקרבה למוסדות אקדמיים רבים ומגוונים לצורך רכישת השכלה מושכת את

קבוצת הגיל הזאת. בתוך מטרופולין תל אביב קיימת משיכה לאזורים יוקרתיים, אם

מצד מהגרי החוץ ואם מקרב מהגרים בתוך העיר, מדרומה לצפונה.

נתיב נוסף והפוך מקודמו הוא מעבר תושבים ממרכזי הערים הגדולות לפרבריהן

וליישובי לוויין. תהליך זה גרם ליצירת המטרופולינים של תל אביב וחיפה ולרוב הונע

מרצון להתרחק מצפיפות ותנאי העיר הסואנת בחיפוש אחר איכות חיים גבוהה יותר,

בעוד מקום העבודה והבילוי נותרו בליבה.

מאחר שרוב אוכלוסיית המהגרים מהפריפריה הלאומית הם צעירים וגם חזקים

יחסית מבחינה כלכלית, ניכרת ביישובים הנעזבים בשוליים תופעה של הישארות

אוכלוסייה מבוגרת יותר ואוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה יותר. כך הולכים ונחלשים

יישובי השוליים, חברתית וכלכלית, ו"על חשבונם" הולכים ומתחזקים מטרופולין תל