70
יכולים למצוא את העיקרון הגאופוליטי שהתווה מקינדר אודות השליטה באירואסיה,
אם כי במובנו המצומצם יותר, כלומר שליטה רק על אסיה. רצונה של סין להרחיב את
46
השפעתה נובע, בין היתר, מהשאיפה להתקרב למקורות האנרגיה של מרכז אסיה.
כאן אנו יכולים למצוא את תפיסת המדינה כאורגניזם החייב לגדול אם רצונו לשרוד,
התיאוריה של ראצל.
מנגד, ארצות הברית מנסה לקשור את הרפובליקות הסובייטיות לשעבר למערכת
כלכלית ופוליטית בה יש לה הגמוניה. כמו כן, ארצות הברית מחזקת את קשריה
עם מדינות האיים שמקיפות את אסיה: יפן, טאיוון והפיליפינים. כאן אנו רואים
כי מדיניותה הגאופוליטית של ארצות הברית משלבת את התיאוריה היבשתית של
מקינדר יחד עם המשך התבססות על העקרונות ההגותיים של מהאן.
לנוכחהאיומיםהלא-מדינתייםקשה לאתר הגות גאופוליטיתהמשפיעה על ההתנהלות
הגאופוליטית של הארגונים השונים. ברור כי הארגונים אינם פועלים בריק גאופוליטי.
), בו הם יכולים
Safe Haven
ארגוני הטרור נעזרים במדינות המספקות להם מקלט (
להסתתר, להצטייד, להתאמן ולתכנן פעולות עתידיות. מדינות אלו מוגדרות כמדינות
), ובוודאי שהמהות הגאופוליטית
State Sponsors of Terrorism
תומכות טרור (
משפיעה גם במקרה זה. יחד עם זאת, ההגדרה של מדינה תומכת טרור על ידי מחלקת
המדינה של ארצות הברית מוּנעת גם משיקולים פוליטיים. ברשימת מחלקת ההגנה
קיומה של רשימה זו נותנת חיזוק לרצונו
47
נמצאו למשל איראן, סוריה וצפון קוריאה.
של הממשל האמריקני להטיל סנקציות כלכליות, למשל. אולם מדינות כמו לבנון וערב
הסעודית לא נמצאות ברשימה, למרות שידוע כי הן מהוות "מרחב בטוח" לארגוני
טרור שונים. רצונה של ארצות הברית להפעיל לחץ מדיני מחד, ולשמור לעצמה בעלות
ברית חיוניות מאידך, משפיע על ההתנהלות המדינית של ארצות הברית נגד הטרור
הבין-לאומי.
יחד עם זאת, הגלובליזציה מאפשרת לארגוני טרור בין-לאומי, כדוגמת אל קעידה,
לנוע בחופשיות ממקום למקום. טכנולוגיות הטלה-קומוניקציה מאפשרות לארגוני
הטרור להעביר כספים והוראות לפעילי הארגון, ללא צורך במיקום גאוגרפי קבוע.
בעניין זה אין אנו יכולים למצוא תיאוריה גאופוליטית מתאימה, וייתכן כי יש לנסות
ולהגדיר תיאוריה חדשה. יתר על כן, ההבנה כי גרמניה הנאצית וברית המועצות פעלו
.
Khalilzad and Lesser
64 אודות המגמות הפוליטיות העתידיות של סין ראו: 39-67 :8991
www.state.gov/s/ct/c14151.htm
74 ראו: