28 / 81
26
מהות היחסים הבין-לאומיים כמאבק אבולוציוני. עבודתו הושפעה רבות מתוכנית
41 הנקודות של הנשיא ווילסון, שלמעשה ניסתה לעצב סדר עולמי חדש שהתבסס על
ביטול הגורמיםשהביאו לפרוץ המלחמה. באומן עצמו שימש, לבקשתו של הנשיא, יועץ
בכיר למשלחת האמריקנית שהגיעה לשיחות השלום בוורסאי. לפיכך, באומן הדגיש
את התהליך האמפירי שיש לערוך על מרקם היחסים הבין-לאומיים, אשר יתבסס על
ניתוח גבולות המדינה, משאביה והמיעוטים הלאומיים והאתניים הפועלים בתוכה,
וכיצד גורמים אלו משפיעים על היחסים הבין-מדינתיים. כל זאת כדי להקטין את
הסכנות ואי הסדר הפוליטי הנובעים מחוסר יציבותה של המערכת העולמית, כפי
שהיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בכך דומה באומן בתפיסתו למקינדר, כאשר
שניהם טענו כי כוחה הפוליטי של המדינה נובע ממיקומה הפיזי, וכי הוא מושפע
מדרכי התעבורה עליה שולטת המדינה, וכן מטכנולוגיית אמצעי הלחימה שברשותה
.)
Sloan
1988: 111-112(
תפיסתו של באומן ביחס לסדר עולמי חדש התבססה על מתן תשומת לב רבה יותר
לאינטרסים של המדינה הריבונית, והצורך ליצור מערכת שיתוף פעולה ותיאום
במערכת הבין-לאומית. יחד עם זאת, באומן לא ראה בארגון חבר הלאומים את
המכשיר לשיתוף פעולה בין-לאומי, אלא חזה מספר ארגונים בעלי תפקידים שונים,
: האימפריאליזם האמריקני
מפה 5