על בורות ועל פרופסורה

מקרה קמיר ואילוז ועיתון "הארץ" (עיתון הארץ סרב כהרגלו לפרסם כתבה אינפרומטיבית  זו פן העובדות יבלבלו את תפיסת עולמו ההזוייה)

בפרק זמן של חודשיים פרסם עיתון "הארץ" שתי כתבות של אקדמאיות בכירות (האחת למשפטים והאחרת לסוציולוגיה). ד"ר אורית קמיר כתבה על "המלחמה האבודה של הלאומיות" (הארץ, 6.11.14) ופרופ' אוה אילוז על "גנבי הדמוקרטיה, מחריבי הציונות" (מוסף הארץ, 24.9.14). שתיהן כותבות כאילו כל העולם סובב סביב אירופה המערבית, ובעצם סביב כמה קמפוסים אקדמיים בה.

כאילו אין עולם אחר! מדינת ישראל האמיתית איננה קיימת! המודלים שאליהם הן חותרות הן מאירופה ה"כאילו" דמוקרטית וה"כאילו" רב-לאומית, ומכיוון שידן קלה בכתיבה, הנייר סופג הכול, כל סיסמה, כל היגד, כל מסקנה, ואין הן מודעות עד כמה דבריהן לא רלוונטיים לעולם האמיתי הסובב אותנו. מה שהיה לי לומר על כתבתה על אוה אילוז ימצא הקורא באתר קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, במדור מענייני דיומא. מה שיש לומר על מאמרה של אורית קמיר אומר כאן (בהמשך לוויכוח שהיה לי עמה בתוכנית "סדר יום" בניצוחה של  קרן נויבך ברשת ב' (6.11.14).

קמיר קובעת, כי "מדינה יהודית, לאומית בראשית המאה ה-21 היא עניין שחלף מן העולם". מי שכתב משפט כזה חי כנראה בפלנטה אחרת, וידיעותיו בגאופוליטיקה של כדור הארץ שלנו קרובות לאפס! הבה נעשה טיול קצר בעולמנו הקטן. נתחיל בסקוטלנד ובקטלוניה, שם נערכו משאלים בדרישה להיפרדות מארץ האם בגלל לאומיות; בחצי האי קרים במזרח אוקראינה הרוסים רוצים לחזור (עם הטריטוריה) לארץ האם (ובעידוד סטאלין חדש!); עיראק התפצלה על בסיס לאומי-אתני לשלושה  חלקים; סוריה התפרקה על בסיס אתני-דתי, לוב כנ"ל, דרום סודן נפרדה מצפון סודן על בסיס הבחנה דתית; יפן שומרת בקנאות על לאומיותה וכך צפון ודרום קוריאה, סין ווייטנאם. אפשר להמשיך ליבשת האמריקאית. בארצות הברית בונים לאומית אמריקאית, וכך גם בכל ארצות מרכז היבשת ודרומה. הוא הדין בניו-זילנד ובאוסטרליה. ואין לשכוח את אזרבייג'אן וגרוזיה וארמניה וכורדיסטאן וטורקיה. כמה דם נשפך שם רק בשני העשורים אחרונים בגלל לאומיות ולאומנות.

            ונחזור לאירופה. מי באירופה מוותר על הלאומיות? גרמניה? צ'כיה? סלובקיה? קרואטיה? צרפת? דנמרק? איסלנד? הארצות הבלטיות? ומה אני קורא הבוקר (10.11.14) בדה-מרקר? הדירקטוריון של חברת התרופות סאנופי, שמשרדה הראשי ממוקם בפריז, פיטר את המנכ"ל כריסטופר ויבאכר, שהוא "בעל חשיבה בינלאומית", והחליט למנות במקומו מנכ"ל צרפתי, החלטה ה"מרמזת כי היא שותפה לחששות הפוליטיקאים הצרפתיים – ולמעשה לחששותיהם של מצביעים רבים, כי יהלומי הכתר של התעשייה הצרפתית מתחילים לאבד מצרפתיותם" (עמ' 25). אז לומר שהלאומיות פסה מן העולם, או פּאסֶה?

אירופה במלכוד עם האיסלאם שהיא עצמה פתחה לפניו את שעריה, אך כותב שורות אלה מוכן להמר ולקבוע, כי האיסלאם האירופי הקיצוני יקבל כבר בקרוב מכה קשה מאירופה הדמוקרטית-ליברלית. וגם היהודים ישלמו על כך – הם אלה שתמיד משלמים, לרבות מי שברלין מסבירה להם פנים בימים אלה.

כיצד הגיעה אורית קמיר למסקנה כה הזויה ככותרת מאמרה: "המלחמה האבודה של הלאומיות!". זה הסברי לכך:

מעגלי חייה סובבים בין אוניברסיטאות לכנסים אקדמיים, שם אכן חוגגת הגלובליזציה, שם העולם נראה אנטי לאומי – שם הוא מאוד קוסמופוליטי, ולכן, נראה שאין לה מושג מהי ישראל של סתיו 2014).

אין היא יודעת כי:

11% מתושבי ישראל הם חרדים ב-2014; 10% מתושבי ישראל הם דתיים-לאומיים ב-2014; 13% מתושבי ישראל הם חרדים מצביעי ש"ס ב-2014.

אין היא יודעת כי:

19% מתושבי ישראל הם ערבים מוסלמים (חלקם אוהדי דאעש!); 20% מתושבי ישראל היהודים חיים בפריפריה הרחוקה ואינם חלק מהכפר הגלובלי התל-אביבי, וכבר הגעתי ל-73% מתושבי ישראל. נוסיף לכך מבוגרים בני 65+ שרבים מהם אינם מרבים לבלות באירופה, ולא ספרתי זרים ואחרים.

והנה תשובתי לקמיר: שלושה רבעים מתושבי ישראל אינם יודעים שהלאומית מתה, ורק כשני מיליון "צפונים ומפונקים" מנותקים בחלקם, כמוה, מההוויה הישראלית (לטוב ולרע).

            קהיליות פזורות אלו כאן, כמו בלונדון, אינן משקפות את המציאות העולמית ולא יחיו בשלום זו לצד זו, כפי שקמיר ופרופ' זיגמונט באומן (היהודי-פולני-בריטי) מקווים. המוסלמים לא באו לחיות בצד הנוצרי בלונדון אלא להָפכו למוסלמי! הדתיים-הלאומיים בישראל לא באו לשטחי הגדה המערבית לחיות בשלום עם המוסלמים, לא ולא! ומדוע  התפרקו יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה וברית המועצות, האם בגלל זלזול בלאומיות?  

משפט מקומם נוסף בכתבתה – "המהגרים מאפריקה מבקשים לחיות בכבוד ולשמר את תרבותם כמו המהגרים הישראלים בברלין. זהו הסדר העולמי החדש".

כמה הטעיות במשפט קצר זה: היא מעמידה מהגר לא חוקי עם מהגר חוקי; היא מעמידה מהגר ישראלי שלמרבה הצער עבר לברלין ובכך הוא מסכים למעשה להיות חלק מכור ההיתוך הגרמני, בעוד המוסלמי מסודן ומאריתריאה לא בא לכאן כדי להיות חלק מכור ההיתוך הציוני המתהווה כאן, וסיבותיו עמו. הישראלים הזורמים לברלין ולערי גרמניה האחרות (כ-10,000) לא יסכנו את האומה הגרמנית ובה 81 מיליוני תושבים, ואילו מיליון אפריקאים, אילו היו נכנסים לישראל על פי ציפיותיה של קמיר (וחברותיה, כענת בן-דור, וטלי קריצ'מן-אמיר), היו מחסלים את מדינת ישראל, פשוטו כמשמעו.

מזל שהגדר בגבול המצרי הוקמה למרות מחאותיהן הקולניות והמכוערות (והשתיים ששמותיהן נכתבו בסוגריים יודעות מה אני סח). עם 50-40 אלף מסתננים שנותרו בישראל כבר נוכל  להסתדר, הם כבר אינם מהווים איום אסטרטגי על ישראל. זה המקום  להזכיר לקמיר ולאילוז, שאם לא תהיה כאן מדינה יהודית, יהודים לא יחיו כאן וגורלם לא יהיה שונה מגורל הנוצרים במזרח התיכון,  ואולי גרוע מזה. אני יודע שלאנשים המתגוררים ב"וילה בג'ונגל" קשה להבין זאת.

ועוד סיסמה בכתבתה: "יש להרחיב את גבולות השיח והסובלנות... שהם הבסיס לכל חידוש, שינוי וקידמה". איזה שיח ואיזו סובלנות מתקיימים בלונדון בין האיסלאם הקיצוני לתפיסה הבריטית (הדמוקרטית-נוצרית-מערבית)! אבל זה לא יקרה בין כנופיות דאעש לעולם הנוצרי, היהודי, היזידי, הכורדי. זה גם לא יקרה כאן בין מתנחלים לתושבי חברון, לא היום ולא מחר. ואיזו קידמה תצמח מדו-שיח בין עורף ראשים בסוריה למשפטנים בקמפוסים של תל אביב או רמת גן?

אשר לממדי ההגירות בעולם, הרשו נא לי לגלות לכן, כי רק כאחוז או שניים מכל תושבי כדור הארץ היגרו ממקום למקום בשנים האחרונות. לכן העולם לא נעשה הטרוגני, ולכן הלאומיות חוגגת,  ולכן כל מה ששמעה ד"ר קמיר מפרופ' באומן הם דברים נעימים לאוזן אך לא רלוונטיים מחוץ לקמפוסים האקדמיים של אירופה – חד וחלק.  צר לי שאני ממעיט כל כך מחשיבותו של פרופ' באומן בתחזיותיו ב-2014 לעתיד העולם, אבל אני חושב שידיעותיו על מה שקורה בעולמנו מחוץ ללונדון דלות (ועל ישראל הוא שומע מקרובי משפחתו כאן).

נחזור לעצותיה של קמיר לחברה הישראלית: "משימת ההווה היא לכונן חברה ישראלית פתוחה, פלורליסטית שוקקת חיים ועניינית שתכיל את הפזורות השונות המתקיימות בקרבה".

הלוואי, הלוואי שזה היה אפשרי – אני הראשון שמייחל ליום הזה! אבל האם זה אפשרי בישראל בין מוסלמים ליהודים חרדים או בעלי כיפות סרוגות? או בין מוסלמים לתל אביבים צפונים? האם ערביי ישראל יהיו חלק מחברה פתוחה ופלורליסטית בלי שקודם לכן יוחזרו להם 400 כפרים נטושים וארבעה או חמישה מיליוני דונמים, מה גם שלטענתם ארץ ישראל היא אדמת ווקף ועל היהודים לצאת מכאן? האומנם המתנחלים בהר חברון ויהודה הם חברה פלורליסטית שתכיל את כל הפזורות האחרות המתגוררות ביהודה ובשומרון? חומר למחשבה.

ומה מלמדת הדמוגרפיה הארץ-ישראלית? ד"ר קמיר, כדאי שתדעי: מספר החילונים (ה"פלורליסטים", ה"פתוחים") מתמעט והולך, והחרדים והדתיים-לאומיים יהוו רוב באוכלוסיית  בישראל כבר ב-2030. זאת תהיה חברה פחות סובלנית, פחות סבלנית ופחות פתוחה, אבל ייתכן שתהיה שוקקת חיים, אך לא כמו שאת רוצה.

צר לי מאוד שעיתון  הארץ נתן יד לדברים אלה, אך כנראה שגם עורך העיתון, עמוס שוקן, ולא רק שתי האקדמאיות שהזכרתי, חיים בעולם מדומיין, תלוש מהמציאות שאנו חיים בה. אבל רבותיי, עלינו לחיות במציאות, כאן ועכשיו, ועל פי המציאות הזאת עלינו לתמרן את עתידנו כדי שיהיה טוב יותר (אולי!).

סיסמאות ומודלים הבאים מהמקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, לא רק שאינם מועילים, הם מזיקים. הם יוצרים אנטגוניזם לפרופסורים ולאקדמיה בכלל. אנא מכן, זכרו שהעולם צפוף, עני מאוד, לאומני, לא סובלני ואכזר, ובו מיעוט זעיר עם עושר בלתי נתפס.