רמאללה וירושלים צריכים לשנות את פס הקול ולדבר בשפת המקום

רמאללה וירושלים צריכים לשנות את פס הקול ולדבר בשפת המקום

מאת: ד"ר רונית מרזן


רבים שואלים את עצמם כיצד תשפיע החלטת מועצת הביטחון שהתקבלה אתמול בנושא ההתנחלויות, על ישראל ועל הפלסטינים. כדי לענות על השאלה הזאת, די אם נשוב שלושים ושש שנים לאחור, לשנת 1980.
במרס 1980 קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 465 המגנה את הפעולות שננקטו על ידי ישראל לשינוי האופי, הדמוגרפיה והמוסדות של השטחים שנכבשו בשנת 1967 כולל ירושלים המזרחית. פעולות אלו הוגדרו על ידי המועצה כבלתי חוקיות והפרה בוטה של אמנת ג'נבה הרביעית. המועצה קראה לממשלת ישראל ולאזרחי ישראל לפרק את ההתנחלויות הקיימות ולהפסיק בנייה חדשה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים. כמו כן, היא קראה לכל המדינות שלא לעזור לישראל בשום דרך שקשורה לבנייה בשטחים שנכבשו בשנת 1967.
חמישה חודשים לאחר מכן, ביולי 1980, מדינת ישראל הגיבה על החלטת האו"ם בחקיקת חוק יסוד ירושלים שקבע, כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. חברות מועצת הביטחון לא נשארו אדישות ובאוגוסט 1980 הן קיבלו את החלטת 478 המגנה את החוק, וקובעת כי הוא מהווה הפרה של הדין הבינלאומי ואין להכיר בו. המועצה אף קראה לכל המדינות החברות באו"ם, שיש להן משלחות דיפלומטיות בירושלים, להוציא את משלחותיהן מן העיר. ארה"ב נמנעה בהצבעה ולא הטילה וטו.
במשך ארבעה עשורים, נדמה ש"הכלבים נובחים והשיירה עוברת", והנה בדצמבר 2016, מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה שוב לדון במדיניות ההתנחלות הישראלית. ההחלטה שהתקבלה קובעת כי ההתנחלויות שהוקמו בשטחים שנכבשו בשנת 1967 הן בלתי חוקיות ועל ישראל להפסיק מיד את הבנייה בהתנחלויות. כמו כן, קראה מועצת הביטחון לכל המדינות החברות באו"ם ליצור הבחנה בין שטח מדינת ישראל לבין שטחים שנכבשו ב-1967 בכל הפעולות שהן מבצעות.
אז מה השתנה?  על מי באמת תשפיע ההחלטה, מי עשוי להרוויח ממנה ומי עלול להפסיד?
 

האו"ם – עלול לשלם על המחטף שעשה ולהפוך לבלתי רלבנטי אם אכן דונאלד טרמפ יממש את איומיו לאחר כניסתו לבית הלבן.
ישראל – תבוא חשבון עם חלק מהמדינות שהצביעו בעד ההחלטה, ותדאג למסמס את ההחלטה הזאת כמו יתר ההחלטות שהתקבלו עד היום בנושא ההתנחלויות.
הרש"פ  – אבו-מאזן יזכה לרגע אחד של נחת, ויוכל לומר לבני עמו שהנה המאבק הדיפלומטי ולא המאבק המזוין הבקיע להם דרך להשגת קונצנזוס בנושא ההתנחלויות בקרב הקהילייה הבינלאומית. אך לצד זאת, הוא יהיה חייב להפסיק את מצעד האיוולת של פועלי הבניין הפלסטינים הבונים את בתי הישראלים בהתנחלויות, ולספק להם עבודה חלופית. אי אפשר לעשות דה לגיטימציה להתנחלויות ולהמשיך להשתתף בבנייתן.
גורמי טרור סוררים – עלולים לבצע פעולות טרור כדי לשמוט את ההישג המדיני של אבו-מאזן. כל פעם שההנהגות הפלסטיניות הפוליטיות (פתח וחמאס) מתקדמות להודנה עם ישראל או לפיוס ואחדות לאומית, יש מי שדואג לטרפד זאת.   
לסיכום, אם הבמאים בירושלים (נתניהו) וברמאללה (אבו-מאזן) באמת רוצים לסיים את הסרט ולהפכו ל"סרט הזר" הטוב ביותר לשנת 2017 הם אינם יכולים להסתמך על ניצבים זרים (האו"ם) ולהבריז מהצילומים. הם חייבים לשנות את פס הקול בין רמאללה לירושלים ולהתחיל לדבר בשפת המקום.