מדינת עזה

אינני נמנה על מבקרי ההסכם שנחתם בימים אלה בין ירושלים לאנקרה. תמיד ניתן, כמובן, לטעון שאפשר היה להמתין, להתעקש ולהגיע להסכם טוב יותר. כמי שלא היה מעורב במו"מ, ובקיא במרחב האופציות שעמדו לרשותנו, אינני מתיימר למתוח ביקורת. עלינו לזכור – הסכם זה הושג במו"מ קשוח, כאשר שני הצדדים ניסו להשיג את התוצאה האופטימאלית מבחינתם.

ללא קשר לסעיפי ההסכם אני מבקש לבחון היכן אנו עומדים היום בשאלה המרכזית – כיצד אנו מתייחסים לעתידה של רצועת עזה.

המצור על הרצועה -  הסעיף העיקרי בהסכם, השארת הסגר הימי על רצועת עזה על כנו, מקובל בירושלים כהישג העיקרי במו"מ שהושלם. אני מניח שטורקיה לא תתיר, לפחות בעיתוי קרוב, שיט חדש של "ספינות שלום" שינסו שוב לפרוץ את המצור הימי.

אלוף (דימ) שלמה גזיתמה גםַ שישראל נהנית מחוות-דעת משפטית-בינלאומית המכירה בסמכותה להטיל מצור ימי על עזה.

אין באלה דבר שימנע התארגנות שיט של ספינות שתצאנה מנמל אחר. הפיצויים שתעניק ישראל למשפחות ההרוגים בטורקיה, עשויים לעודד גורמי "שלום" אנטי-ישראלים ליזום משטים חדשים, במטרה ברורה להביך את ישראל ולקעקע את מדיניות המצור הימי.

ההסכם שנחתם השאיר את בעיית המצור הימי על כנה. זה נותר מקור פוטנציאלי לעימותים מביכים. 

עתיד רצועת עזה  - בביקורת ובניתוח ההתנתקות מרצועת עזה, אותה הוביל  אריאל שרון לפני 11 שנים, אני מבקש להדגיש שלוש נקודות –

  • ההתנתקות ניזומה ובוצעה ללא הסכם עם גורמים פלסטיניים מקומיים שיישאו באחריות לשלטון חזק ויציב במקום;
  • פינוי הנוכחות הישראלית מן השטח נעשה, תוך המשכת מצור על הרצועה ואוכלוסייתה: פיקוח ושליטה מוחלטים על המעברים היבשתיים, הריסת שדה התעופה המקומי ומניעת כל תעופה אזרחית, וכמובן – קיום המצור הימי. אין זה מפתיע שהעולם ממשיך לראות ברצועה ובאוכלוסייתה שטח כבוש.
  • והעיקר – התנתקנו ללא כל עמדה ומדיניות ארוכת טווח,

דרושה מדיניות ישראלית ארוכת-טווח כלפי הרצועה ולעניין זה אנו חייבים לשאול את עצמנו – מה היינו אנו רוצים שיתפתח שם והאם וכיצד נוכל לתרום לכך.

עמדתי ברורה, חיוני שתקום שם ישות מדינית פלסטינית עצמאית וחזקה, משהו שיחתור להיות דומה ככל האפשר לסינגפור. ולשם כך דרושה פעולה  במישור המדיני, הכלכלי והתשתיתי:

  • מדינית – על ישראל ליזום ולהגיע להידברות עם מנהיגות הרצועה, ובכל הנושאים. כל עוד אי אפשר לקיים זאת במישרין, נעשה זאת דרך קהיר או אנקרה. כן, גם אני מכיר את החמאס, ואינני יודע כיצד יגיבו שם – לנו יש אינטרס להשיג זאת;
  • תשתית – אני מברך את היזמה הטורקית, וכל יזמה אחרת, שתקים במקום תשתית מודרנית של תחנת כוח, מתקן להתפלת מי-ים, רשתות חשמל ומים, ושומו שמיים – גם נמל בעזה. אני מבקש להוציא מתוק  מעז - הבה ננצל את ההסכם עם אנקרה, וכל אנייה לאחר שייבדק מטענה באשדוד, נתיר לה להמשיך ולפרוק המטען בנמל עזה. כך יקום נמל מפוקח במקום;
  • וכלכלית – המפתח בתעסוקה. עלינו להקל על התנועה במעברים ולאפשר לעזתים רבים ככל האפשר לעבוד בישראל.

תוכנית מדינית זו נשמעת אולי נועזת ושנוייה במחלוקת. אדרבא, תציעו תוכנית אחרת, ובלבד שתהיה זו תוכנית ארוכת-טווח לעתיד הרצועה.