שוקן אינו ציוני ועיתונו שהיה פעם ציוני איננו כזה יותר

שוב קִיים עמוס שוקן  בארצות הברית את ועידת השלום המצחיקה שלו ולאחריה טען כי הוא ציוני! מה לעשות, הוא מכריח אותי  לחזור ולהבהיר כי אין הוא כזה. ראו כאן באתר תגובתי הראשונה על כך באוגוסט 2015.

ציוני הוא מי שרוצה בבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

בית שניתן להגן עליו ולקלוט בתוכו  כל יהודי הזקוק למחסה ולהגנה. בית יהודי שיש בו תרבות יהודית או שיכול להתקיים בו ויכוח על תרבות יהודית כפי שעשה יגאל עילם במאמרו באותו עיתון ב-22.12.15. בית שיש בו חופש ודמוקרטיה, ובקיצור – מדינה שיהודי ירגיש בה בטוח ובנוֹחַ, אבל בה במידה, מדינה שמתייחסים בה בכבוד גם לשכן הלא יהודי.

כדי שזה יקרה, פיסת השטח שהעם היהודי זקוק לה חייבת להיות לפחות בגודל ישראל בקווי 1967, בכמה תיקונים שהקו הקודם לא הבטיח אותם. למשל, חיסול המובלעת בהר הצופים, ביטול האזור המפורז בלטרון, גישה לכותל המערבי וחיסול האזורים המפוזרים  בירושלים לכל אורך קווי הפסקת האש, או הרחבה סבירה של ה"מותניים הצרות" של ישראל בין קלקיליה לים.

במילים אחרות, יש להיצמד לקווי העבר אבל לא להשלים עם העיוותים שנוצרו אז. למשל, הכרחי שלכל יהודי בכל רחבי ארץ ישראל המערבית תהיה גישה למקומות הקדושים.לכן לא יכולה להיות  נסיגה מלאה לקווי 1967.

פרופ' ארנון סופרכמו כן, הגליל חייב להיות חלק מישראל ועליו מאוכלס ביהודים בצד הערבים, כי אם לא יתגוררו בו יהודים, הוא לא יישאר יהודי או ישראלי לזמן רב.  ענין זה, למשל, עמוס שוקן איננו מבין. הוא הדין בנוגע לנגב. ומכיוון ששוקן אינו מבין עניין זה,  הוא תוקף ללא הרף את ועדות הקבלה, את חוק המסתננים ואת חוק הנישואין והתיישבות חוות הבודדים. חוצפתו מרקיעה שחקים בעוד שופרו העיתונאית מירב ארלוזורוב שמה באותו המקום 70 אלף חוות בודדים של בדווים אל מול 50 חוות של יהודים. היכן מינימום של יושרה ופרופורציה?

אני מבקש מעמוס שוקן שיקרא על יוגוסלביה לשעבר ובייחוד על קוסובו, ואז על טימור ומשם יעבור לסודן ויקרא בעיתונו מה קורה בשעות אילו ממש בספרד, בסקוטלנד בקנדה (קוויבק) ובחצי האי קרים ובארצות הבלטיות...ויבין מהם ענייני מרכז ופריפריה בפלנטה שבה הוא חי. עוד אין הוא מבין, כי כדי לקיים בית יהודי במרחב זה יש למנוע ממיליוני אחרים מלהיכנס לכאן – מאפריקה , מעירק או מסוריה, שאם לא כן לא יהיה זה עוד בית לאומי יהודי!

שוקן גם אינו מבין, כי כדי להתקיים במרחב זה נחוץ לנו ב-2015, כמו ב-1967, צבא חזק היושב בכל מקום שיש ממנו איום מיידי על חייה של מערכת הארץ ברחוב שוקן בתל-אביב. כך, על צה"ל לשבת ביו"ש כל עוד אין הסדר המבטיח שקט במרחב הציוני.

לא אנחנו רצינו ב1967- את יו"ש כולה, אלא שאז באו שלושת הלאווים של חרטום – נא לא לשכוח היסטוריה, מר שוקן. אחרי חרטום באה ההתשה ואחריה מלחמת יום הכיפורים ואחר כך וגם קודם לכן   חטיפות המטוסים, ואז הטילים מלבנון וטרור בבית, וניסיון אוסלו, והצעות נדיבות יותר או פחות – ותמיד סירוב פלסטיני לשבת ולסגור ענין.

אבל מדוע לעסוק בתקופה האחרונה? וכי לפני כן הערבים קיבלו אותנו כאן? ב-1922? ב-1929? ב-1939-1936? ב-1948? וכן הלאה עד היום.

בואו נבדוק אם עמוס שוקן ושופרו עיתון "הארץ" במאמריו היומיומיים מבטיחים לנו את המינימום שציינתי.

אם כל פליטי אפריקה יכנסו הנה כדרישתו החוזרת על עצמה מדי שבוע כיצד זו תהיה יהודית?

אם אסור לייהד את הגליל והנגב אלא רק את תל-אביב, כיצד נבטיח ריבונות בצפון בדרום ובירושלים?

הייתכן שאדם מוסרי, יהיה זה עמוס שוקן או גדעון לוי, מוכן להפקיר כ-100 אלף בדווים בתנאי מגורים בלתי נסבלים ומנהלים מלחמת חורמה על כל ניסיון לרכזם ולתת להם מה שמגיע לי ולשכמותי? איך יכול להיות שבעל עיתון "הארץ" מאפשר לרוגל אלפר, לגדעון לוי ולעוד כמה חברים במערכת העיתון, להסית ולהשמיץ לא נגד רעיון או דעה או מעשה, אלא נגד  מדינת ישראל, ולהמליץ על יציאה מכאן

כיצד יכול היה עיתון זה להציג מדי יום רשימות של מי שנהרגו באינתיפאדה השנייה, כולל שמות   המחבלים המתאבדים? אין לי מילים עדינות לתאר או להגדיר את המעשה ועל כן אגזור על עצמי איפוק.

כיצד יכול יהודי לתמוך במדינה דו-לאומית  (בישראל ולא רק בארץ ישראל ) ולטעון כי הוא ציוני? רשימת השאלות ארוכה, אבל מהקומץ שהבאתי ברור כי עמוס שוקן אינו ציוני וגם לא עיתונו. אם הוא יחזור שוש ושוב על הטענה שהוא ציוני, אחזור אני שוב ושוב, כל עוד אחיה, ואזכיר לציבור את האמת העצובה: לא, אין הוא ציוני, ונכון יותר – הוא כבר אינו ציוני, וזה משתקף במאמרי עיתונו מדי יום!

צר לי שבאותה נשימה שבה אני מדבר ומגנה את השמאל הקיצוני, עליי להזכיר לכל קורא נבון כי גם בימין הקיצוני, למשל בקרב אנשי הבית היהודי, כבר אין ציונים – אם הם מוכנים לספח את שטחי יו"ש ולחסל בכך את הישות היהודית כאן. או אם הם מגינים, אמנם  בתחכום, על נוער הגבעות שבלילות במקום לישון עושים דברים שמנוגדים ליהדות.

נפתלי בנט, זכור כי פטפטת בלתי פוסקת על אהבת הארץ אינה תחליף למציאות שאתה מייצר, שתוצאתה היא ההפך מאהבת הארץ.

אנו, הציונים באמצע המפה הפוליטית, שרוצים במדינה שתהיה גם יהודית, גם ציונית וגם דמוקרטית על פיסת שטח סבירה במקום הכי מטורף בעולם,  נותרנו מיעוט ההולך וקטן מיום ליום. השמאל הרדיקלי רוצה במדינה דו-לאומית, שמעצם טיבה לא תהיה יהודית וציונית; הימין רוצה מדינה יהודית גדולה ומקבל  ישות דו-לאומית עם מיעוט יהודי,  וגם לא דמוקרטית.

בכל מקרה, העתיד שייך לבנט ואנשיו, ולכן כדאי לחזור וללמוד את פרשת בר כוכבא ולבקר בתערוכה החדשה העוסקת באדריאנוס  ובמרד אומלל ונורא זה.

ארנון סופר 22.12.15

חיפה