צעדת פליטי ספטמבר 2015 אינה אירוע מקרי אלא חלק ממפנה היסטורי מתמשך

arnonמה שמתרחש בקיץ 2015 על גבולות אירופה לא התחיל בשנת 2015 ולא יסתיים בה. מדובר באירוע שהוא מפנה גלובלי שאולי מחזיר אותנו אל דפי ההיסטוריה והתיאורים על נדידות העמים, כמו פלישת גויי הים למצרים ולארץ ישראל ותנועות האוכלוסייה שהחלישו את האימפריה הרומית עד שמוטטו אותה.


התקשורת, הפוליטיקאים ומומחי זכויות אדם מדגישים את האירוע עצמו, קרי תנועה של מאות אלפי בני אדם זקנים, נשים וילדים הבורחים "משם" ומחפשים את הבטוח "כאן". תנועה זו היא הקשה ביותר לנו לצפייה, אולי משום שהיא מזכירה לנו מלחמות, ובעיקר את מלחמת העולם השנייה ואת טרגדיית העם היהודי באותן שנים.


בשעות אלו של אמצע ספטמבר 2015 אנו מדברים על תנועה של 800-300 אלף בני אדם, פליטי מלחמה, פליטי אקלים, מהגרי עבודה, מסתננים, הנעים מאפריקה האומללה ומהמזרח התיכון המדמם לעבר אירופה המערבית. רק מעטים מבין "המומחים לדבר" מחברים בין המלחמות לדמוגרפיה ולשינויי האקלים. עליהם לדעת, שכאשר תהליכים אלו נפגשים, נוצרת התפוצצות אטומית אדירה ולא חד-פעמית.


גידול האוכלוסייה במזרח התיכון ב-60 השנה האחרונות הוא מהלך חסר תקדים בהיסטוריה האנושית, ולמעשה אפשר להחיל אמירה זו על גידול האוכלוסייה בכל העולם ב-80 שנים האחרונות. שינויי האקלים החלו להטריד מומחים כבר לפני שני עשורים, אך בעיקר באופן תאורטי. כיום כבר מורגשות התוצאות בשטח – ועוצמתן כנראה רק תגדל. כאשר תהליכים אילו פוגעים במקומות רגישים ממילא – בגלל משטרים מושחתים, הסתגרות, אולי בעיות בפרשנות של עיקרי דת זו או אחרת – כי אז ניצבת מולנו הטרגדיה במלוא אכזריותה. ונפרט במה מדובר.


דמוגרפיה – במזרח התיכון ובצפון אפריקה הכפילה את עצמה האוכלוסייה בתוך 30 שנה (1980-1950), ושוב הוכפלה, והפעם במשך זמן של פחות מ-28 שנים (2008-1980). ביבשת אפריקה מתגוררים נכון ל-2015 כמיליארד בני אדם, ובתוך עשור יתווספו אליהם כחצי מיליארד. האם בתוך עשור ייבנו שיכונים ותשתיות לחצי מיליארד בני אדם? האם אפשר לבנות תשתיות לעם המצרי המכפיל עצמו ב-28 שנים? מובן שלא! כלומר, מצבו האישי של המצרי או של האפריקאי מדרום לסהרה רק יוחמר. מה נותר לו לעשות? מי שרק יכול כי הוא צעיר, או חייב כי חייו בסכנה – יוצא לחפש מקלט במקום טוב יותר.


שינויי אקלים – אם לא די בתמונת בלהוֹת זו, יש לדעת שעלייה בטמפרטורה הממוצעת במעלה אחת מעלה את האלימות ב-30%גם אם לא נקבל נתונים אלו כאמינים, הכיוון ברור: כל זעזוע אקלימי (יותר משקעים ושיטפונות, או פחות משקעים ותקופות בצורת) יוצר זעזועים חברתיים ובדרך כלל אלימים.
שתי תופעות אלו, גידול אוכלוסייה מהיר ושינויי אקלים הם גורמי היסוד לתנועת המוני פליטים שכבר החלה בקנה מידה גדל והולך.

 

ישראל חוותה תופעה זו בעשור האחרון (2015-2005/6). הקמת הגדר בגבול מצרים עצרה לפחות בשלב זה את "הכיבוש ברגליים" של מאות, אלפים, ואולי מיליוני אומללים שמחפשים מקום טוב יותר לחיות בו. אבל אל לה לישראל לנוח על זרי הדפנה, כי עדיין קיימים איומי פלישה מצד גבולה עם ירדן ומכיוון חופי אילת וחופי הים התיכון, וגם "צעדות ייאוש" מרצועת עזה.


אירופה, שהיא יעד מבוקש יותר, מקבלת גלי מהגרים ממזרח ומאפריקה. ממזרח, הם עוברים מטורקיה ליוון ומשם לסרביה, להונגריה, לאוסטריה ולגרמניה. דרך נוספת היא מטורקיה לאיי יוון (לסבוס) ולאתונה, משם לסרביה וצפונה. מאפריקה צירי התנועה הם מלוב לסיציליה וממנה לצפון איטליה ושוב צפונה, או ממרוקו לגיברלטר, ספרד וצפונה או ממצרים לעבר יוון וגם מתוניסיה לאיי למפדוזה ומשם למלטה, סיציליה, וצפון איטליה. ואם לא די בכך, יש מאמצי אפריקאים להיכנס לאיים הקנריים (בשלטון ספרד) מכל חופי מאוריטניה או באוניות לנמלים בצפון אירופה. גדרות, מחנות מעצר וחוקים כאלה ואחרים יכולים לעצור במידת-מה גלי פליטים קטנים (מקרה הגדר בגבול ישראל-מצרים). אבל מול גלי צונאמי אדירים, אפילו "מכונות ירייה" לא יעזרו, גם לא הפצצות אוניות וסירות בחופי ארצות המוצא (קרי לוב, מרוקו וטורקיה).

 

בין המאה הרביעית לספה"נ למאה ה-12 לספה"נ התחולל שינוי אקלים רב-עוצמה במזרח התיכון, ובמילותיו של ההיסטוריון פרנאן ברודל (Fernand Braudel), "המזרח התיכון חזר לנקודת האפס של ההיסטוריה או קרוב אליה". במאה הרביעית אנו עדים לתנועת עמים גדולה – עמים טורקיים נעים ממרכז אסיה מערבה לטורקיה ומנסים להגיע להונגריה ולבלקן. במאה החמישית ניכרה תנועת עמים גדולה לאירופה, בדרך כלל ממזרח למערב, של הונים, ויזיגותים, בורגונדים, פראנקים וּוַנדלים. הסיבה העיקרית הייתה שילוב של שינוי אקלים ותהליכים נוספים. במאה ה-11 עבר האגן המזרחי של הים התיכון זעזוע אקלימי ובין היתר גלי קור במסופוטמיה החמה. הנילוס התייבש, ואוכלוסייתו הייתה רעבה וצמאה. עמים ושבטים התחילו לזוז ובנדודיהם הרסו את אַל-פוּסטָט (الفسطاط) בירת מצרים. נדידות עמים שברחו מגלי הקור ברוסיה ובסיביר ירדו דרומה לעירק ולרחבי המזרח התיכון. במאה השביעית הופיעו פרשי האיסלאם מחצי האי ערב והתחילו לחפש מרחבים בכל אזורי האקלים הים תיכוני. במאה ה-13 הופיעו המונגולים והחריבו עד היסוד את עירק. גם היום, ב-2015, עירק טרם שוקמה ממכות אלו של ג'ינגיס חאן וטימור שבא אחריו.
בכך לא תמה רשימת הנדידה. יכולנו להוכיח כי כל תולדות אירופה הם תולדות נודדים המשנים את המפה החברתית, התרבותית והפוליטית שלה ונציין את מסעות הסלאבים, הוונדלים, המדיארים (ההונגרים), הוויקינגים והגותים.
לאן הלכו כל אלו? הם הלכו ממקום שבו היה להם רע (מלחמות, רעב, קור) למקומות שהיה בהם טוב יותר, שהיה בהם שפע יחסי ומקום להשתכן בו, קרי אזורים דלילי אוכלוסין.

נחזור לתמונת ההווה. כמה בני אדם צפויים לצאת למסעות הנדודים כבר בתקופה הקרובה?
באגן הנילוס מתגוררים כ-400 מיליוני בני אדם. המים בנילוס פוחתים והולכים, ובכמויות כה גדולות של צריכת מים רעיון ההתפלה אינו רלוונטי. לכן, כולם היו רוצים לברוח משם, וכבר עכשיו – כל מי שרק יכול בורח. כמה באמת יכולים לברוח? בואו נניח ש-200-100 מיליוני אדם יכולים לנוע בהליכה ברגל לעבר מצרים ולישראל או דרך הים לאירופה. מסע זה כבר החל את דרכו, וראו את מסתנני סודן, אריתריאה ואתיופיה.


באפריקה התייבשו 800 אגמים בשני העשורים האחרונים. בתנאים אלה, ועם גדילה דמוגרפית מהירה, יבשת מסוכסכת ומנהיגים מושחתים, יש להניח כי מיבשת אפריקה האומללה יצאו עוד 200-100 מיליון בני אדם.


במזרח התיכון אוכלוסייה של כ-450 מיליוני נפשות ועוד כ-80 מיליונים בצפון אפריקה מתקשים לחיות. רובם היו רוצים לברוח. נניח שרק 20% יעשו זאת בפועל, ושוב לפנינו לפחות 100 מיליונים!


אם שינוי האקלים ימשיך לתעתע בנו והיובש יתקרב לצפון אפריקה, לאגן הנילוס ולמזרח התיכון, הרי על פי ההערכות שהבאנו לעיל המספרים יכפילו את עצמם, ואזי נדבר על תנועת העמים הגדולה ביותר שהמין האנושי חווה אי-פעם. תהיה זו תנועה אפשרית של חצי מיליארד בני אדם ויותר (ולא ניגע בחששות פן קרחוני ההימלאיה יתייבשו ואזי גם חמשת או ששת הנהרות הגדולים של אסיה יצטמצמו בספיקתם, שפירושם אסון לשניים-שלושה מיליארדי בני אדם).
מה יהיה על אירופה! זו תהיה אירופה אחרת, שונה מכל מה שהכרנו בדורנו – פחות נוצרית, אולי כלל לא נוצרית, לא דווקא מוסלמית. התרבות המערבית תיאלץ לפנות את מקומה לאורח חיים אחר. כמה מלחמות יהיו עד אז בניסיונות לעצור את הצונאמי?!


באירופה חיים כיום כ-400 עד 450 מיליוני בני אדם ומהם כ-25 מיליוני מוסלמים. אם בעשרים השנים הבאות ייכנסו אליה אפילו כ-50 מיליוני מוסלמים, היא עדיין תישאר יבשת נוצרית, כי בצד 75 מיליוני מוסלמים ואפילו 100 מיליון, עדיין יהיו בה כ-350 מיליוני נוצרים או קצת פחות. עם זאת, הנוצרים יהיו בוגרים וללא צעירים רבים, ולכן התמותה בקרבם תהיה רבה יותר.


ומה יהיה על ישראל בסופה הזאת?
האם נשרוד באותו "אי מערבי" בודד? כדי לשרוד בו, נצטרך לשנות את השפה, את סדרי העדיפויות. מילים כמו ליברליות, אחוות עמים, שלום... יפנו את מקומן למילים כמו שרידות, עצמאות באספקת מזון ובייצור מים (התפלה!) נחישות, לאומיות, אולי אכזריות.
זהו, אין כאן עוד אירוע תקשורתי חד-פעמי; מדובר במפנה היסטורי שכאן רק רמזנו עליו.