יחסי הודו-ישראל

קשרי החוץ בין הודו לישראל הפכו מאז כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן לנדבך חשוב ואסטרטגי ביחסי שתי המדינות. כמי שאוהב את הודו על הניגודיות, המורכבות והצבעוניות שבה היתה לי הזכות להיות הקונסול הכללי הראשון של ישראל בבומבי )מומבאי( לאחר כינון היחסים בין שתי המדינות ואני תקווה שנסיוני זה כפי שבא לביטוי

נוער ובוגרי משגב לאן?

תוצאות הסקר שערך דני מעוז במועצה אזורית משגב באות לאשר השערה כי ההגירה מהשוליים הלאומיים למרכז הארץ אכן תקפה גם באיים ה"חזקים" יחסית של השוליים וכי היא כוללת גם בני נוער וצעירים בני 40-20. ממצאים אלה נאספו בכמה סקרים שערך מעוז כחלק מעבודתו השנתית כחניך במכללה לביטחון לאומי בשנת 2008.

בשנת 1949 מנו הבדווים בדרום הארץ כ 13,000- נפשות. בערב מלחמת השחרור מספרם נאמד בכ 60,000- נפשות ורובם התפזרו בתום המלחמה לדרום הר חברון, לסיני או לדרום ירדן. בשנים הראשונות להקמת המדינה, קברניטיה היו טרודים בביטחון, בענייני קיבוץ גלויות ובבניית כלים למדינה חדשה. לא היה אז זמן לחשוב או להתייחס לקבוצה זניחה של נודדים במרחבי הנגב שממילא רוכזו באזור שנקרא אזור הסייג מפה.

המאמר עוסק בשלושה נושאים עיקריים: הצגת עמדות מצד אנשי אקדמיה ובעיקר משפטנים המעידות על בוּרוּת בכל הנוגע לדמוגרפיה והשלכותיה; הקשר בין דמוגרפיה לקיומה של ישראל היהודית באזור עוין אנטי דמוקרטי שאינו מקבל את ישראל, שבו מהלכת ישראל על שביל צר שכל מעידה בו יכולה להיות סופנית; ניתוח הקשר בין צפיפות גבוהה לעולם שלישי ועל הסכנה שבהתכנסות יהודי ישראל למרחב תל-אביב. המאמר מנסה לענות על השאלה כיצד אפשר לשמור על צביונה היהודי של ישראל ולא פחות מכך על היותה מדינת עולם מפותח למרות התנאים הקשים שבהם נתונה המדינה.

חמש שנים לקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה 2004-2009

מונוגרפיה זו תבחן את מהותו של המושג גאופוליטיקה מנקודת מבט היסטורית. אין הכוונה לערוך רשימה של הוגי הדעות המרכזיים של תחום מחקר מרתק זה, אלא למקם את ההוגים בתהליכים היסטוריים ולהראות כיצד הושפעה הגאופוליטיקה, וכיצד זו השפיעה בתורה על תהליכים היסטוריים. הנחת היסוד של מונוגרפיה זו היא כי כל דיון בגאופוליטיקה העולמית מחייב ניתוח תהליכים היסטוריים.