פיתוח בסביבה ימית

במסמך זה מוצגות מספר הצעות בתחום הטכנולוגי והן בתחום האדריכלי לבניית מתקנים ימיים שיענו על הצרכים התשתיתיים המורכבים העומדים בפני מדינת ישראל ושכנותיה.

עיקר שליחותו של המסמך הוא להעלות למודעות הציבורית והשלטונית את הפוטנציאל הגדול הטמון ביציאה אל הים ולקרוא להקמת צוות לאומי לבדיקת היתכנות להקמת מתקנים ימיים לצרכי תשתיות לאלתר ולפיתוח אורבני בעתיד.

האופציה הימית השדרה הכחולה

במסמך הנוכחי אנו מביאים לידיעת הנוגעים בדבר פתרון לאחד הקשיים במימוש רעיון הקמת האיים המלאכותיים בים התיכון, והוא המחסור בחומר מילוי להקמת איים בישראל. למיכאל בורט כותב הפרק על השדרה הכחולה יש רעיון היכול לתת מענה למגבלה זו, והוא מציע להתחיל לנסות את ישימותו.

החקלאות אבן יסוד בביטחונה של ישראל 2013

חוברת זו איננה עוד מאמר שגרתי, זו קריאת כאב כתובה בדם ולא בדיו, כמעט כמו זעקתו של אמיל זולא ב"אני מאשים" שלו. זו זעקה על עלילת דם מרושעת ומתמשכת נגד אנשים יקרים, העמלים קשה על פרנסתם אך בו בזמן מבטיחים לנו סלט וחלב טריים, צבע ירוק בעיניים, שימוש חכם וחשוב של הביוב שאנו מייצרים בערים... אך מעל הכל הם מבטיחים לנו ביטחון ביחד עם יתר מערכות הביטחון, לא יותר

איים מלאכותיים בחופי ישראל

במותניה הצרות והצפופות של ישראל אין עתודות קרקע נוספות לכל הצרכים הגדלים והולכים ולפיכך לא תהיה לישראל ברירה אלא "לפלוש" אל הים כדוגמת הולנד, יפן או סינגפור. על הצורך ביציאה אל הים כותב בן גוריון כבר בשנת 1932 "מבחינה יישובית, כלכלית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה אלא את המשכה של ארצנו."

שינוע צהל בעיתות חירום

על רקע תקופה זו בה עוברת טלטלה היסטורית על המזרח התיכון, המאופיינת בהשתנות דרמטית, בהתהוויות חדשות ובעליית איומים והזדמנויות, מדינת ישראל מגדירה לעצמה מחדש את סדר העדיפות הלאומי, וצה"ל בוחן את יעדיו העתידיים ומגבש לעצמו תוכנית עבודה רב-שנתית. בעבודה זו, נלקח בחשבון ההקשר האזורי והאופרטיבי החדש דלעיל, והונח הידע המאפשר לצה"ל ולרשויות מדינת ישראל