בסיסים זרים במזרח התיכון

בסיסים צבאיים של מדינות זרות במזרח הים התיכון אינם בגדר תופעה חדשה בתולדות אזור זה, אך מאפייניה בתקופה הנוכחית שונים מאלו שרווחו בעבר. פרסום זה מתאר את המאפיינים החדשים של הבסיסים שהוקמו לאחרונה ואת השימוש שנעשה בהם. וכן את התנופה שחלה בשני העשורים האחרונים בהקמת בסיסים של מדינות זרות, רובן מעצמות, באזור המזרח התיכון, ומנסה להסביר אותה בכך שתנופה זו מבשרת לכאורה התפתחות חדשה במאבקים ארוכי השנים המתנהלים באזור.

עלייה בגובה פני הים – האומנם? נייר עמדה  מיכה קליין

באתי לעסוק בשאלה זו לא כחוקר אקלים ולא כחוקר הים העמוק, לכן לא אכתוב על הרכב האטמוספירה, אפקט החממה או על זרמי ים חמים וקרים. הייתי מעורב בכמה עבודות שעיסוקם, מיפוי השינויים שחלו בקו החוף הישראלי בעשרות השנים האחרונות. למרות הצפי לגלות תזוזה מזרחה של קו החוף הים תיכוני של ישראל, עקב הדעה הרווחת על עלייה בגובה פני הים, דעה זו מופרכת על ידי מיפוי השינויים. מצב זה הוביל אותי ללימוד הנושא של עלייה בגובה פני הים.

על הגבול ומעבר לו: לבנון, ישראל, מקורות אנרגיה

על הגבול ומעבר לו: לבנון, ישראל, מקורות אנרגיה במימיהן הכלכליים ואינטרסים זרים שסביבם

אנטון ברקובסקי

החוברת מתפרסמת בעיצומה של תקופה המתאפיינת בשינויים מהירים העוברים על לבנון בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, תוך הדגשת הגילויים האפשריים של מקורות אנרגיה במימיה של לבנון, משמעותם והשפעתם האפשרית על תחומי הגאופוליטיקה, ביטחון, כלכלה וסביבה.

מרוץ החידוש' – טכנולוגיות מסחריות וצבאיות באמצעי לחימה

'מרוץ החידוש' – טכנולוגיות מסחריות וצבאיות באמצעי לחימה – נקודת האיזון המתאימה

גיא פאגלין

בחינת התמורות שחלו במערכת החדשנות הביטחונית של ישראל על מנת למצוא את נקודת האיזון המתאימה בפיתוח אמצעי לחימה בין פיתוח עצמי לרכש טכנולוגיות מסחריות והתאמתן לדרישות המבצעיות.

חופש השיט במצרי טיראן

חמישים שנה למלחמת ששת הימים: חופש השַׁיׅט במֵצרי טיראן בראי משפט הים – תם ולא נשלם. בני שפנייר

המחקר מתאר את הרקע ההיסטורי של אזור מפרץ אילת ומצֵרי טיראן מבחינת השייכות, השליטה והריבונות. הדגש ניתן לשאלת הריבונות באזור בעיקר של מצריים וסעודיה. בהמשך מוצג ההיבט של משפט הים בכל הקשור למפרצים ומֵצרים, השימוש שעשו בו מצריים וסעודיה לצורך השליטה במצֵרי טיראן, מעמד המצֵרים מהסכם השלום בין ישראל למצריים ב-1979 ואישור אמנת הים ב-1982 ועד להעברת האיים לידי סעודיה ב-2016. כמו כן המחקר בוחן כיצד משתלבים חוזה השלום בין ישראל ומצריים ואמנת הים במיסוד חופש השַׁיׅט במפרץ אילת והמצֵרים עבור הצדדים החתומים על החוזה. בהמשך מתאר המחקר את הרקע העובדתי של העברת האיים מסעודיה למצריים, ודן באתגרים הנובעים בראי משפט הים לאזור לנוכח המעבר ממצב הסכמי מוסכם למצב לא מוסכם. מחבר המאמר אינו נמנע מלציין כי לנוכח ההיסטוריה ובראי משפט הים ייתכן כי העתיד צופן אתגרים בכל הקשור לחופש השַׁיׅט במֵצרי טיראן.