תרבות המזרח והתפתחויות בים סין הדרומי

ד"ר בני בן ארי

כמעט שנה עברה מאז פסיקת בית הדין הבין-לאומי בהאג בנושא הסכסוך בים סין הדרומי, ובו נדחו כל התביעות הסיניות, ועולם המזרח כמנהגו נוהג... מיד עם פרסום ההחלטה (שלפי פרשנים רבים היתה צפויה), ובנוסף לדחייה המוחלטת של התהליך והפסיקה, ציינו הסינים בתגובה הראשונית שלהם שבית הדין לא לקח בחשבון את תרבות המזרח (מה עוד שבין חמשת השופטים לא היה אף משפטן מהמזרח הרחוק), התעלם מ"אמיתות בסיסיות" ו"רמס" חוקים בין-לאומיים. אבל במקביל נשיא סין הדגיש שסין מחויבת לפתור את המחלוקת.

מאמר זה, מטרתו לבדוק ולהראות את הקשר והתלות, בתהליך קבלת ההחלטות ובהתנהגות במשבר דיפלומטי/צבאי, בהשפעת תרבויות סין ודרום-מזרח אסיה, ולציין את העובדות שלמרות פסק הדין ולחצים פוליטיים לא שינתה סין את עמדתה, קבעה עובדות בשטח ומוצאת פתרונות למשבר בשיטותיה העתיקות המבוססות על תורת קונפוציוס, סבלנות בודהיסטית ואפילו עקרונות המלחמה של סון צ'ו. אבל כמעט ואין ספק, שחלק ניכר מכוונות ופעילויות סין באזור, בעיקר הסתמכות על "זכויות היסטוריות", קשורות לבעיות ומדיניות פנים והצורך לחזק את מעמד המפלגה בקרב האוכלוסייה. מאמר זה אינו עוסק באחת מהסיבות העיקריות לדרישות סין לריבונות על איים ושרטונות שהפכו לבסיסים צבאיים, נושא אסטרטגיית A2/DA – Anti-Accses/Dinail Area . נושא שאליו תהיה התייחסות במאמר נפרד.

למאמר המלא