עידו גלעד וצבי מירקין

אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה

(מרס 2019)

מבוא:
בתקופה האחרונה ניתן לזהות מספר מהלכים מצד רוסיה, שנועדו לקדם את היערכותה לשליטה באזור הארקטי,
ולפיתוח פרויקט 'נתיב שיט צפוני', המכונה ברוסיה גם "תעלת סואץ הרוסית".
מזה כעשור הנשיא פוטין רואה חשיבות באזור הארקטי, בתור נכס אסטרטגי רבתי עבור רוסיה. כפועל יוצא
מההתחממות הגלובלית, מאפייניו העדכניים של האזור נוגעים בכמעט כל תחומי הביטחון הלאומי הרוסי – קרי
בהיבטים הצבאי, פוליטי, כלכלי, טכנולוגי, סביבה והפקת משאבים. פוטין ממובילי המהלך, דאג להכשרת הרקע
לקידומו, תוך הצטיידות באמצעי בלעדי אותו פיתחה רוסיה לשם כך, וכולל צי של כ 40- שוברות קרח חלקן
בהנעה גרעינית. פיתוח הנתיב הצפוני צפוי כנראה להיבחן בתור אפיק שיט אלטרנטיבי ואולי מועדף (בהמשך),
הסינית. יש להעריך שפוטין יעלה (BRI) " ביחס ליתר אפיקי התובלה המסחריים במסגרת יוזמת "החגורה והדרך
השני BRI- את העניין על האפשרויות הנוגעות למימושו לבחינה – בעת השתתפותו המתוכננת בפורום ה
בבייג'ינג באפריל 2019 . רוסיה שואפת שסין תהווה גורם מוביל / שותף מרכזי בפיתוח הנתיב, בעיקר לנוכח
פוטניאל ההשקעה מצידה, והיותה המוטב העיקרי מפירות השימוש בנתיב שיט ימי מסחרי זה, שבין מזרח אסיה
לאירופה.

 למאמר המלא

רונית מרזן, ד"ר להיסטוריה של המזה"ת וחוקרת בקתדרת חייקין

בזמן שישראל ממקדת את מירב תשומת הלב המדינית והביטחונית שלה לאיום האיראני מצפון ומתירה לשליח
הקטרי עמאדי לנוע בחופשיות בין ירושלים – רמאללה – ועזה כדי להשיג שקט מדרום, פועלות להן קטר וטורקיה,
בהשקט ובביטחה כדי להשיג יעדים משלהן.
שתיהן שואפות לתפוס את מקומן של מצרים וסעודיה במזרח התיכון בכלל ובהקשר של הסכסוך הישראלי-
הפלסטיני במיוחד. קטר, כמתווך בלעדי בסכסוך הפנים פלסטיני ובסכסוך הישראלי-פלסטיני וטורקיה כמגנה על
המקומות הקדושים במרחב הירושלמי ואולי גם במכה ומדינה ביום מן הימים.

למאמר המלא

ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה ופוליטיקה פלסטינית, קתדרת חייקין, אוניברסיטת חיפה

במלאת 31 שנה לייסוד תנועת החמאס, נראה כי התנועה נדרשת לקבל הכרעות היסטוריות בכול הנוגע ליעדים ולאסטרטגית המאבק כתנועה וכישות שלטונית. ניתוח תוכן וסמנטיקה של הנאום שנשא אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה הפוליטית של חמאס, מלמד בעיקר על המערכה הגדולה שחמאס מנהלת על ליבו של העם הפלסטיני ועל ליבה של האומה הערבית-האסלאמית. מתוך הנאום ניתן ללמוד על ארבעה איומים מרכזיים הנשקפים לחמאס:

ד"ר רונית מרזן, מומחית לחברה ופוליטיקה פלסטינית וחוקרת בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה

לפני מספר ימים קיימה העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי ריאיון עם יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה עבור עיתון "ידיעות אחרונות". אין זו הפעם הראשונה שסינוואר נילחם זה זמן רב על חייו בפוליטיקה הפנים תנועתית והפנים פלסטינית, ולאחר שניכשל בקידום פיוס לאומי עם תנועת 'פתח' ותהדיאה עם ישראל הוא נוקט מהלך אחרון, אמיץ במידה רבה לפני השיבה לסבב צבאי נוסף - הוא פונה לדעת הקהל הישראלית סינוואר מסכים להתראיין לעיתונאי מטעם ערוץ תקשורת ישראלי. בשנת 2006 הוא התראיין ליורם בינור, כתב ערוץ 2, מתוך הכלא הישראלי, וכבר אז חזר על מוטיבים דומים.

סינוואר נילחם זה זמן רב על חייו בפוליטיקה הפנים תנועתית והפנים פלסטינית. לאחר שניכשל בקידום פיוס לאומי עם תנועת ה'פתח' והשגת הפסקת אש עם ישראל, הוא החליט לנקוט מהלך נוסף ואמיץ במידה רבה, לפני ההידרדרות לסבב צבאי נוסף.

מאת: ארנון סופר

מאמר זה יציג שורה של תהליכים המאיימים על ההישגים הטריטוריאליים של הציונות בארץ ישראל. לאחר שנתאר את ממדי התופעה נענה גם על השאלה, הכמעט מובנת מאליה: "מדוע אין הציבור הרחב ומנהיגיו ערים לתהליך זה?" ונסיים בתיאור של התופעה הישנה-חדשה של התהליכים המתרחשים כאשר נוצר ואקום במקום שהממסד היה אמור לטפל בו ובמקרה זה – בהקמתה בשנת 2007 של תנועה חברתית, חינוכית וציונית חדשה –" השומר החדש".

 

למאמר המלא