מאזן העשייה האקדמית של עשור (2014-2004)

נחזור לעשיה האקדמית. להלן אביא כמה מספרים והדגשים על עבודת הקתדרה, הבנויה כאמור עליי כראש הקתדרה, על נוגה – המביאה לדפוס, כולל כל העריכות, השרטוטים ויתר הפרטים, על מנהלן ברבע משרה, על כמה תלמידי מחקר שכולם סיימו לימודי דוקטורט בהצלחה, ועל כמה חוקרים מתחלפים – כולם סיימו בינתיים תוארי מ"א או דוקטורט (ד"ר ג'ניה ביסטרוב, ד"ר לי כהנר, ד"ר נעמה טסלר, ד"ר יוסף חסן, יובל כנען – תלמיד דוקטורט, פנינה גזית – המפקחת על הוראת הגאוגרפיה בישראל, יניב גמבש – מתכנן, ד"ר אנטון ברקובסקי, ד"ר ניקולא אורבך, ד"ר עמירם אורן.

עשרות חוקרים פונים אלינו לפרסם עבודות תחת מטריית הקתדרה, ומטעמי תקציב איננו יכולים להיענות לכולם, אבל פה ושם סייענו ונמשיך לסייע (כמו למנכ"ל משרד הפנים ד"ר שוקי עמרני, לד"ר רועי כהנוביץ, לעבודותיהם של פרופ' מעוז עזריהו, ד"ר ארנון גולן, ד"ר שלומית פז, ד"ר אורן קידר ואחרים).
חלק מהפרסומים הם עבודות של אנשי צבא ואנשי ביטחון אחרים שיצאו לאור תחת שני דגלים – הקתדרה וצה"ל-המכללה לביטחון לאומי ואנו גאים על כך ומתכוננים בשנה הקרובה להרבות בפרסומים בשני הדגלים גם יחד.

הפצנו יותר מ-100,000 עותקים של פרסומים למנהיגות הישראלית: הממשלתית, הצבאית, הביטחונית, הכלכלית והמשפטית ולעתים גם המוניציפלית – ותמיד לאקדמיה. 
אציין כמה פרסומים שעשו היסטוריה – 
המונוגרפיה המשותפת לקתדרה ולמכללה לביטחון לאומי על פליטים או מהגרים מאפריקה עוררה תהודה רבה, הגיעה לשולחן הממשלה ולאחר הרצאה קצרה שלי התקבלה ההחלטה (18.7.10) על בניית הגדר בגבול מצרים. שר הפנים אף פנה אליי לשמש יו"ר הוועדה שתחפש פתרון לאלה מן המסתננים שנותרו בישראל. 
מי שקרובים לנושא אומרים שרק על כך מגיע לנו פרס, ואני אומר שבעצם אמירה זו כבר זכינו בפרס.

המסמך מדינת תל אביב – איום על ישראל הכניס מושג חדש ללקסיקון הישראלי – "מדינת תל אביב" – והשפיע ועדיין משפיע על הדיון הציבור בדבר האסון הגלום בהמשך של אכלוס מחוז המרכז ותפיסת אדמות חקלאיות שם לטובת עוד שיכונים. חידשנו את הוויכוח – הישן-חדש – על הצורך בפיזור אוכלוסייה. די אם אציין שבכנס שדרות ב-19.11.13 הנושא המרכזי היה "גוש דן – עיירות הפיתוח, שתי מדינות לשני עמים".

פרסומי הקתדרה על איראןסוריה (מצרים טיוטה), שינויי אקלים, עתיד בקעת הירדן, ותימלא הארץ חמאסשינוע צה"ל בעיתות חירוםיצאו בכמה מהדורות וגם במהדורה צה"לית ובברכתנו. חלקן משותפות לקתדרה ולמכללה לביטחון לאומי והן מבוקשות מאוד במערכת הביטחון וגם באקדמיה (אין לכם מושג, ידידיי הקרובים, מה עשו חוברות אלו, לאן הן הגיעו ומי לא עיין בהן). 
זה עתה התבשרתי כי החוברת על סוריה, סעיף המים, תשמש לבחינת הבגרות של משרד החינוך בשנה זו!

החוברת החקלאות – אבן יסוד בביטחונה של ישראל יצאה בארבע מהדורות והרביעית אוזלת. בזכותה כינה אותי ירחון החקלאים, אחד ממאה הישראלים המשפיעים ביותר על החקלאות של ישראל. התודות שאני עדיין מקבל מחקלאי ישראל בערבה, בצפון ובשרון מרגשות. החוברת האיצה דיון בקרב כלכלני ישראל בדבר הצורך לפצות חקלאים על תרומתם לביטחון ישראל.

ובאותו עניין, היינו שותפים לזעקה נגד הרעיון להפסיק להשקות גינות בישראל, רק משום ש"נער אוצר" יהיר, שאינו מבין בענייני מדינה, החליט לדחות את עידן ההתפלה. במלחמתנו זו תרמנו לזירוז ההקמה של מתקני ההתפלה בישראל .

אסתכן ואומר, כי עודפי המים שיהיו לנו משנה זו ואילך הם מכשיר חשוב ביותר לקירוב המדינות השכנות לישראל, ובהן אולי גם סוריה. אבל נצטרך להמשיך להילחם בתפיסה צרת האופק בנוגע למים: אסור להפסיק את ההתפלה או לצמצמה, ובמים יקרים אלו יש להחזיר את שלקחו מאתנו, אזרחי ישראל – את הנחלים והכנרת וגם את ים המלח. ובבקשה, שלא יעשו חישובי עלות תועלת בכל הנוגע לביטחון המדינה ולאיכות החיים של אזרחיה – לא הכל נמדד בכסף!

על הספר החרדים בישראל אמר חוקר חשוב של המגזר הזה, כי זה אחד הספרים החשובים שפורסמו עד כה על אוכלוסייה זו.

ולסיום, איך אפשר בלי סדרת המונוגרפיות שלנו (14 חוברות) על הדמוגרפיה בישראל? הן העלו את הנושא לסדר היום הלאומי הפוליטי, המדיני, הביטחוני, ודרך ה-CIA גם לנשיא ארצות הברית ברק אובמה ולשליחו ג'ון קרי, וכן למנהיגי אירופה, לתקשורת המקומית והבינלאומית ולכל המי ומי בפוליטיקה הישראלית. אין כיום פוליטיקאי שיכול להימלט מלדון בחומר שלנו והשלכותיו.
המשפט שכל מדינאי אחראי חוזר ומשמיע – "ישראל תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית", שמשתמעת ממנו התנגדות לסיפוח יהודה ושומרון, הוא במידה רבה בזכותנו, ולא יעזור למכחישי הדמוגרפיה – נביאי השקר והנוהים אחריהם – הרעש שהם מקימים: הנתונים שלנו אמינים, בדוקים ומקובלים על ידי כל מנהיג אחראי ועל ידי מערכת הבטחון.
יש לנו במה להתגאות 
– הפרסומים הבאים שלנו יעלו לסדר היום הלאומי את הצורך הדחוף לצאת אל הים, ליצור איים מלאכותיים עבור התשתיות הלאומיות של ישראל, מכיוון שאין עוד היכן למקמם במישור החוף.

מלבד המעורבות הרבה בפרסומים, אנו מרבים במפגשים עם מקבלי ההחלטות הצבאיים והאזרחיים – ובהם ראש הממשלה ושר החוץ (האחרון יצא אתי לפני חודש למסלול שנעשה היום אחר הצהריים) שר האנרגיה, שר הפנים, השר לביטחון הפנים, שרי הביטחון לדורותיהם, השר לאיכות הסביבה ומנכ"לי המשרדים. מפגשים אלו הניבו כמה דוחות וניירות עמדה שלנו, אך שלא כאן המקום לפרטם.

קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה סייעה ומסייעת לתוכנית לימודים חשובה ומיוחדת, התכנית למוכנות למצבי חירום באוניברסיטת חיפה. הסיוע מתבטא במענקי מלגות ובארגון כנסים של התוכנית. ייתכן שלנוכח הביקוש למומחים בתחום ואל מול הצפי לממדי האסונות הצפויים בעולם וחדלון הממשלות להיערך להם ולטפל בהם כשזה קורה – יהיה נכון לסייע בכך עוד יותר.

הקתדרה מעניקה פרס יוקרתי בסך 50,000 שקל – פרס חייקין על עבודה מצטיינת בגאופוליטיקה. 
שופטי הפרס הם מבכירי האקדמאים בישראל, ודי אם אציין את עמנואל סיוון, גבריאל שפר, ברוך נבו, שאול קרקובר, מעוז עזריהו, אסא כשר, און וינקלר, עזי רבי, ארנון גולן, בני בגין, יוסי שילהב, ערן ויגודה ואורי ביאלר, וזו לא כל הרשימה.